אגואיזם רציונלי – אין סיבה רציונלית לציית לחוקי המוסר

מסכים עם הכל חוץ מהמשפט "כל טיעון מבוסס על הנחות ואת ההנחות לעולם אפשר לדחות". הטיעון שלי הוא אינו מבוסס על הנחות, והוא כזה:

אין שום צורה להוכיח שהמטרה בחיים היא כזו או אחרת. אין הוכחה לוגית שצריך לציית לחוקי המוסר, לציית לבורא וכדומה. לכן, אדם רציונלי יעשה ככל העולה על רוחו.

כלומר, אין מטרה בחיים. אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה. אין שום סיבה לעשות אחרת.

ברור שיש לך הנחות וזה קשור לשאלה מה זה הוכחה, מה סף הודאות שצריך, האם חייבים דווקא הוכחה לוגית? ועוד ועוד

יפה. אני מקווה שכבר קנית כרטיס לשטוקהולם, פאס נובל על הצגת טיעון ללא הנחות.

נו באמת, כוונתי הייתה שאין לי הנחות ש*אפשר לדחות*.
אני לא משתמש באקסיומות.
אם מישהו רואה דרך לדחות את הטענה שלי, אשמח לשמוע!

מיכי משתמש במושכל ראשון (אקסיומה), כי אין דרך להוכיח את טענתו. כי זו טענה שגויה.
אני מסרב להשתמש באקסיומות, ולכן מסקנתי היא שאין מטרה בחיים.

הנחה:

1. אין הוכחה שחייב לפעול למען מטרה כזו או אחרת בחיים.

מסקנה: תעשה מה שאתה רוצה.

דוד המלך, אם לך אין אינטואיציה כזאת, אין דרך לשכנע אותך. למיכי יש ועליה הוא בונה את הטיעון שלו.

אתה יכול למצוא בדבריו של מיכי ושל דוד אנוך למה לדעתם המוסר אובייקטיבי ולמה לרוב האנשים כנראה יש את האינטואיציה הזאת.

דוד המלך,
ההנחה העיקרית שלך היא שצריך הוכחה לוגית בשביל להתחייב במשהו. מי אמר שזה נכון? אולי לי נראה שאינטואיציה היא יותר חזקה והיא זאת שנדרשת בשביל להתחייב במשהו.
בכלל, חשבת פעם על מהי בכלל הוכחה? על מה היא מבוססת? חשבת על בעיית האינדוקציה והסיבתיות? צריך קודם כל להתעסק בשאלות הכרתיות ואז להתעסק במה צריך לעשות בפועל.

הטיעון של דוד המלך בנוי לא נכון.
הצורה הנכונה היא כך:
1. אין הוכחה (לוגית) שחייבים לפעול וכו'
2. אם אין הוכחה לוגית לא קיימת דרך אחרת להתחייב
מסקנה: תעשה מה שאתה רוצה.

עם ההנחה השניה אפשר להתווכח יפה מאוד. וזה בדיוק מה שמיכי עושה.

רבי מיכי, אני טוען בדיוק את מה שהבן שלך יוסי טוען (מתוך מאמר שלך):

"ניתן לומר שהאבולוציה היא שיצרה אצלנו את הצו הקטגורי של קאנט. כמו שבני יוסי נוהג לומר, היא שכנעה אותנו בשטות הזאת (שיש לפעול בלי שיקולים תוצאתיים, לעשות מעשים לחסרי תועלת) כי יש לזה ערך שרידותי עבור הגן (הקולקטיב, או הקבוצה). לכן הוא עצמו (=יוסי) שמח שהציבור מטומטם ונוהג לפי העיקרון הקאנטיאני האווילי הזה, שהרי גם הוא לא היה רוצה שמעשיו יהיו לחוק כללי, אבל הוא עצמו כמובן לא עושה זאת (סוף סוף אף אחד לא מפסיד מזה אז למה שיילך להצביע או שלא יעלים מס)."

קישור: https://mikyab.net/posts/6291/

ולכל אלו כאן בתגובות שטוענים שלוגיקה (הוכחות, שכל) זה לא הדבר היחיד שמחייב – סבבה, יש לכם דרך להוכיח שאני מחוייב לעשות משהו גם אם הוא לא לוגי? וכן, אני מודע לכך שעצם זה שאני מבקש הוכחה אומר שאני ממשיך ללכת עם לוגיקה בלבד. אבל למה שאני אלך עם משהו שהוא לא לוגי?

לגבי אינטואיציה – זה שיש לאדם רגש מסוים, דחיפה קטנה למשהו מסוים, לא אומר שהוא מחוייב לפעול כך.

אני לא רואה טעם לדון במהות הלוגיקה ומדוע צריך ללכת דווקא לפי היגיון, כי אין נפקא מינה: נניח ולא צריך ללכת לפי ההיגיון, אז..? מה הטיעון שלכם? איך אתם בכלל יכולים להציג טיעון אם היגיון ולוגיקה אינם עוד בתמונה?