אויב עני או אויב עשיר ?
חבר שאני מחליף איתו דעות. (בעיקר מקשיב להטפותיו)
והוא ממש קיצון עם דעות מסוכנות מה לעשות לעם ישראל ואיך ל'חנך' את העם לפי דרכו המסוכנת (על גבול המטורפת) גם אם רק % קטן מטירופיו יתממשו העם יסבול והרבה.
למעשה הוא רשום בכולל מגיע פותח את הגמ' שותה תה וקפה ומעשן ומפטפט בחוץ את דעותיו המטורפת כך יום אחר יום שנה אחר שנה. הוא לומד ביום בממוצע כמה דקות.
כמובן שאין לו תוכנית חזון ויעדים וכו' סתם טירוף ולא מוגדר תוכנית מעשית.
שאלתי אותו למה לא הולך לעבוד ולהרוויח את לחמו ביושר וברווח ולא בצמצום מחלוקות וקצבאות ?
בגדול התשובה היא כי הוא מניח שזו הדרך היחידה לעבוד את ה'
האם ללמדו את יגיעת שניהם משכחת עוון ?
או כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון, והרמבם כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את ה' וביזה את התורה וכיבה את מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא וכדומה.
או שטובת כלל ישראל קודמת שישאר עני ולא מפותח עם הפטפוטים המחלוקות והקצבאות שלו, ושלא יצא לחיי המעשה וח"ו ילמד איך לעבוד ולקדם דברים.
כי אחריתה מי ישורנה ? (רעיונותיו יש בהם סכנה ממשית ומיידית)
מה עצת הרב לזה ?