איך מבינים שלעיתים דווקא המלומדים חוטאים ?

הרבה תמהתי איך יתכן שלעיתים דווקא המלומדים חוטאים בחטאים שאנשים ישרים אבל לא כל כך מלומדים בדת לא יחטאו ?
למשל הרבה ישרים בעמישראל לא יעיזו לתמוך בביבי וכנופייתו.
מתברר שאף מפלגה (חוץ ממפלגתו) לא תעיז להשתתף בתועבה הזו. 
ושוב חוץ מהדתיים והחרדים. שלכאורא לומדים מוסר ותנ"ך ואמורים לראות יראים מה' שמשלם לרשע רע כרשעתו.
איך דווקא הם חוטאים בזה ?
 
עלה בדעתי שלעיתים דווקא לימוד המוסר התנך והאמונה יכולים להכשיל במה שמי שפחות מלומד לא יפול בזה.
גם מליצה נאה מצאתי.
במשניות עדויות סוף פרק ד כתוב:
בית הלל אומרים :
(הנחה א) אדם חלול הוא (אין הרבה מה לצפות)
(הנחה ב) והצד העליון מביא את הטומאה (דווקא מי שכאילו מוסרית אמור להיות למעלה לעיתים דווקא הוא זה שמביא את הטומאה ומשחית את העם ועתידו)
 
איך הדרשנות שלי ?