אינטואיציה

אני הבנתי מרבות מדבריך שאתה נותן תוקף ומשקל די רציני למה שאתה קורא לו איטואציה, אני לא מצליח להבין איך זה שונה מרגש, הרי אתה אומר איטואיציה זה כי פשוט ככה אני רואה ( מה שאמרת לפי הרמב״ם – ״עיני השכל״)- ואיך אתה מוכיח את זה אתה אומר אה כי אני פשוט רואה, זה לא קצת להוכיח איטואיציה על ידי אינטואיציה?
כמו שאני יאמר, אני מרגיש שיש אלוהים, ואיך אני יכול לסמוך על הרגש , אענה מה פירוש? אני מרגיש שכך צריך להתנהג.
למה לרגש מתייחסים כדיווח של מצב נפשי מסוים ואילו לאינטואיציה לא מתייחסים כדיווח של איזה מצב שכלי מסוים, עכשיו תבוא ותאמר לי אוקיי אבל לשיטתך גם אין עקרון סיבתיות לדוגמה כי גם זה מבוסס אינטואיציה, אז זהו שפה זה לא בדיוק ככה, נכון שמבחינה תצפיתית זה לא ניתן להוכחה, אבל אני *יודע* שדברים בעולם עובדים בצורה של סיבתיות ללא קשר אליי, מה שאין כן ביחס לקיומו של מוסר או של אלוהים מה שייך לערב פה אינטואיציה.
נ.ב  האם שמעת על הרב נויגרשל, אם כן מה דעתך עליו?