אינטואיציה
תהיתי. אם יש איזו היפותזה מסויימת, שנראית אינטואיטיבית וסבירה על פנייה, אבל ברגע שאתה מתעמק בה אתה מגלה שיש לה השלכות לא אינטואיטיביות בכלל, ולעומת זאת יש היפותזה אחרת שנראית על פניה פחות סבירה אינטואיטיבית אבל תוצאת ההתעמקות סבירה יותר מהראשונה, האם יש בעיה בלאמץ את האפשרות השנייה, רק בגלל ההשלכות שלה? משום מה זה מרגיש לי לא ישר אינטלקטואלית
זו שאלה כללית מדיי, ואין הרבה טעם לדון בה (כמו השאלה האם לדחוק בלשון או בסברא. השאלה כמה זה דחוק בלשון וכמה בסברא ואיזה סוג דוחק וכדומה).
כללית אומר שחלק מהשיפוט שלנו על טענה הוא הסתכלות על השלכותיה. אם הן לא סבירות זה מגלה למפרע שגם היא לא סבירה. אם הן לא נוחות (ולא לא סבירות) לדחות את הטענה עצמה מכוח זה הוא אכן חוסר יושר.
קח למשל את הראיה האונטולוגית. נניח ואתה מספר לי את ההנחות שלה, ואני אומר לך שהן נראות לי סבירות ונכונות, ואז אתה מספר לי את המסקנה שלה (אלוהים קיים), ופתאום אני משנה את דעתי ומחליט שההנחות לא סבירות ושמן הסתם יש בהן משהו שגוי. זה לא ישר אינטלקטואלית?
לפי התגובה שלך אני משער שתגיד שזה תלוי אם אתה דוחה את אלוהים מטעמי נוחות או מטעמי אינטואיציה ופילוסופיה, נכון? (רק מוודא)
אכן
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer