אינטואיציה
איני מבין את השאלה. קראת את טענותיי על האינטואיציה? זה בא על רקע כלשהו? הסברתי בכמה מקומות מדוע לדעתי זהו שילוב. אם זה היה רק כושר שכלי, מכל סוג שהוא (מודע, לא מודע, או כל דבר אחר), לא הייתה סיבה להניח שהוא מניב תוצאות אמינות על העולם. זו בעיית הסינתטי-אפריורי של קאנט. לכן אתה יכול לא לתת אמון באינטואיציות שלך, או לתת בהן אמון. אתה יכול לחשוב שזו חשיבה או שזהו שילוב. אבל יש קשר בין השאלות: אם אתה חושב שהוא אמין (במידה מסוימת. לא ירייה באפילה), אז אתה חייב להניח שיש בו ממד הכרתי.
אני טוען שאפשר להגיד שהמקור ה"מיסטי" של האינטואיציה מגיע מהתת מודע. למשל הדוגמא עם פתירת התרגיל במתמטיקה , אפשר להגיד שהמקור ליכולת של אותו תלמיד הוא מיסטי ואפשר להגיד שזה התת מודע(שמושפע מהניסיון החברה והמבנה המוחי) ובעזרת המודע יחד.
וההכללה של חוקי טבע שנובעת מהאינטואיציה באה באמת מהתת מודע שבו הניסיון אומר לנו שזה נכון וההתקפה של יום עדיין תקפה.
ולכן חוקים סינטטים אפריורים עדיין לא באמת תקפים יותר.
עדיין לא מבין. אתה טוען שעדיין ניתן להיות ספקן? ברור. מי אמר אחרת? אני הצעתי אופציה כיצד לא להיות ספקן, ולא טיעון שמכריח ספקנים להודות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer