איסור עשה

תודה רבה על הסדרה הנפלאה, לצערי זה הדבר היחיד שנתקעתי בו בסדרה ואני לא מצליח להבין היטב את הלאו הבא מכלל עשה

בעשה רגיל (חיובי), אם אתה מקיים אותו קיימת עשה ואם לא קיימת יש לך עבירת ביטול עשה. בעשה קיומי אם אתה מקיים יש לך עשה ואם לא אז לא קרה כלום. בלאו הבא מכלל עשה (איסור עשה) אז אם לא קיימת יש לך עבירת ביטול עשה ואם קיימת לא קרה כלום.

במחילה כבוד הרב, אני מאחל שאזכה לשאול שאלות יותר מאתגרות, אני פשוט לא מצליח להבין את זה, אם תסכים לנסות עוד ניסיון להסבר אודה לך מאוד, אני לא מצליח למצוא שום תבנית שבעזרתה אני יכול להבין את כל הדוגמאות שהבאת במאמר וראיתי באינטרנט….

עשה- תהיה במצב מסוים ( לחיוב- באיקס או לשלילה לא באיקס)

לאו- אל תהיה במצב מסוים (לחיוב- באיקס או לשלילה לא באיקס)

לאן הבא מכלל עשה- תהיה במצב מסוים כי למרות שהוא ניטרלי הוא מאפשר לך לא לבטל עשה?

עשה הבא מכלל לאו (יש דבר כזה באמת?)- אל תהיה במצב מסוים כי למרות שהוא ניטרלי הוא מאפשר לך לא לעבור על לאו?

הסברתי זאת שם בהרחבה. לא מבין מה הקושי. אם תהיה במצב שלילי יש לך עבירה. אבל העבירה היא לא לאו אלא רק אי הימצאות במצב האחר (ה'חיובי'). למשל, אם תסחור בפירות שביעית זה איסור. אבל האיסור אינו הסחורה אלא זה שלא אכלת אותם.

תודה רבה כבוד הרב, אמשיך לחקור, לצערי עדיין לא הבנתי…

אני לא מבין מה שוני מעשה רגיל- אסור להיות במצב שאתה לא עושה עשה, לא כי המצב הוא חטא אלה כי ביטלת עשה (לצורך הדוגמא תפילין, ברכות, ציצית, וכולי וכולי)

אין שום שוני. להיפך, זה בדיוק אותו דבר. לכן זה נקרא עשה (לאו הבא מכלל עשה הוא עשה). השוני הוא אם כן צייתת. בעשה רגיל יש לך מצווה ובלאו הבא מכלל עשה אין לך מצווה.

הבנתי.. אבל זה מחזיר אותי לשאלת התבנית, בעצם איך זה יהיה כתוב ואיך ניתן לזהות את זה, אם מדברים במונחי התבנית שהגדרת לעשה ולאו:

עשה- תהיה במצב מסוים ( לחיוב- באיקס או לשלילה לא באיקס)

לאו- אל תהיה במצב מסוים (לחיוב- באיקס או לשלילה לא באיקס)

התבניות האלה מאפשרות לי לזהות בקלות יחסית אני מקווה עשה ולאו, אך אני לא מצליח לתבנת את הלאו מכלל עשה

לא חושב שיש תבנית לשונית מיוחדת לזה. זה כתוב כמו עשה רגיל, וחז"ל פירשו שכאן מדובר בלאו הבא מכלל עשה. למשל, "לנכרי תשיך", בפשטות מתפרש כלאו הבא מכלל עשה (שיטת הרמב"ם כאן אולי שונה): "רק לנכרי תשיך". מסברה כאן זה נשמע הגיוני מאד, אבל לא בגלל תבנית לשונית אלא הקשר וסברה.

תודה רבה רבה