איפה ניתן ללמוד את תורתו של הדתי הרוצה להיות חופשי בצורה מסודרת?
יוצא לי לאחרונה להסתובב בהרבה באוניברסיטאות ושמתי את ליבי לתופעה מעניינת.
ישנם המון דתים שמתקלקלים ודי מהר בכל המרחב האוניברסיטאי, נדמה שכל שנות הלימוד שלהם בישיבה והדרך שאותה הם ניסו לבנות התפרקה לה תוך שנה ולא החזיקה מים, אני מדבר על אנשים שלמדו בישיבות גבוהות, למדו תורה, הגיעו מבתים דתיים חזקים.
כל הפיתויים, הרווקות, והמטרה "הלימודים" שעל פניו נראית ברורה וממשית פשוט מושכים אותם לכיוון החילון.
אני חושב שאחת הרעות החולות בחברה הדתית, זה שנוספו עם השנים כל מיני קולות והחרמות כגון "שמירת נגיעה", קטניות בפסח, הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, 3 תפילות ביום, בשר וחלב(האמת אני צוחק בכל גדול בכל מה שקשור לזה אנשים פשוט החמירו על עצמם בצורה מוגזמת) וכו שפשוט לא מתאימים לאדם המודרני, ועבור חלק גדול מהאנשים לא ניתנים ליישום לאורך זמן.
הבעיה היא שאין דרך אמצע ברורה, מעטים הקולות שיוצאים נגד תפילות, נגד כל מיני החמרות כאלה ואחרות. ופשוט לי כאדם דתי לייט שרוצה להיות דתי אמיתי אורתודכסי מצד אחד לקיים הכל כפי שבאמת צריך לקיים, ומצד שני לא רוצה להחמיר על כלום!
רוצה להיות חופשי ומשוחרר מכל הרעות החולות האלה. לי כאדם כזה אין שום מדריך, אין שום פוסק, אין שולחן ערוך כזה.
נותר לי אלה רק לקושש באפלה, ולבדוק לבדי.
שאלתי היא איפה ניתן ללמוד את תורתו של הדתי הרוצה להיות חופשי בצורה מסודרת?
אתה שואל היכן נמצאים כבליו של הדתי החופשי? איפה לומדים מה צריך לעשות אדם שלא רוצה לעשות מה שצריך?
רני מניח שהתכוונת לדתי שרוצה לעשות מה שצריך ולא מה שלא צריך. חופשי רק מכבלי דמה ולא מהכבלים האמיתיים.
את זה לומדים בישיבה. שם לומדים תורה והלכה, ושם ניתן לראות מה חובה ומה לא. להיות "חופשי" בלי לדעת הלכה זה לייט, כלומר לא דתי. אני נזכר במה שאמרה פעם לאה שקדיאל הידועה לתלמידותינו במדרשת באר בירוחם. היא סיפרה שאנשי הקיבוץ הדתי בתחילת דרכם לא רצו רב לקיבוץ. הדרך לעשות זאת אימה להיות לייט אלא להיפך: להיות תלמיד חכם כדי שיוכלו לפסוק לעצמם.
איפה ילמדו אותי מהייסוד דברים כאלה לדוגמה:
ילמדו אותי על עיקרי אמונה ויסבירו לי שאין סיבה להתפלל אם אתה לא מאמין בהשגחה פרטית, וחוסר אמונה בהשגחה פרטית לא סותר את היותך אדם מאמין.
אני לא מכיר דברים כאלה חוץ מהבלוג כאן וספריו של הרב?
להבדיל אני זוכר שבמכינה הקדם צבאית לימדו אותי כל מיני שטויות והבלים, לדוגמה: ״שערבים צריך לתקן״, אני חושב שכל מוסד תורני פשוט יבזבז את זמני לריק.
איזה מוסד לא יבזבז את זמני על שטויות כאלה?
יש לך ציפיות לא ריאליות ולא נכונות מישיבה ומוסד תורני. הם אמורים ללמד אותך ללמוד ולהנגיש לך את הספרות ההלכתית, ולא ללמד אותך את השורות התחתונות. כמובן שרבים כן מנסים לעשות זאת (בעיקר במכינות ששם אי אפשר באמת ללמוד ברצינות), אבל אתה לא חייב לשחק את המשחק שלהם. למד את הכלים ואת המקורות, ואז תגבש עמדות בעצמך. לשיעורים שעוסקים בשאלה האם צריך לתקן את הערבים לא הייתי נכנס. בכל אופן, מכינה ודאי אינה המוסד המתאים לזה, אבל ישיבות בהחלט כן. מכינות זה כיתה יג של תיכון שלא נותנת מאומה פרט להטפה. יכולות ומיומנויות אינך מקבל שם.
לשואל השאלה:
לא הבנתי, לדידך לא צריך לשמור נגיעה, להתפלל 3 תפילות ביום ולנהוג לפי ההלכה בהפרדה בין בשר וחלב? ומי אמר שאין חובה להתפלל אם אתה לא מאמין בהשגחה פרטית?
הרב, אתה אומר לי שאין דרך, אלה רק לצאת וללמוד שוב במוסד תורני.
זה משהו שחשבתי עליו:
הבעיה היא שאין לבחור בגילי כ27 מה לחפש בישיבה, אין בכלל מסגרות תורניות סדורות בגילאים שלי,
ואני צריך משהו סדור. אומנם יש לי שכל (בעזר"ה כנראה דוקטורט במדעים מדויקים שנה הבאה) אבל לא פתחתי דף גמרא כ9 שנים, אני לא מתמצא בכלל בספרות התורנית, ואני לא יודע איך ללמוד ומה ללמוד, אני לא יכול פשוט לנחות באיזה בית מדרש וללמוד.
הדברים היחידים שאני מכיר הם כל מיני מכונים של חוזרים בתשובה(לדוגמה מכון מאיר), אני לא חוזר בתשובה, וגם אני די בטוח שדווקא שם אני יחזור בשאלה. אני אדם מאוד פרקטי, לא מחפש שיבלבלו לי את השכל בכל מיני דברים לא עקביים וחסרי היגיון.
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה. אם אתה רוצה לקבל החלטות מושכלות אתה צריך ללמוד קודם. אינך יכול לגבש עמדות נחרצות כפי שהבעת כאן, בלי שיש לך את הכלים לעשות זאת. זה לא רציני.
אם לא מתאים לך להיכנס ממש לישיבה, עשה זאת בזמנך פנוי ובהדרגה, בקצב המתאים לך. אבל הקפד להתקדם ולרכוש מיומנות ולא רק ידע. כשתהיה בר הכי תוכל לגבש ולהביע עמדות בנושאים הללו.
כפי שכתבתי לך, כשאתה הולך לישיבה או למקום אחר ללמוד תורה, אינך צריך לקבל מהם את בלבולי המוח. תתמקד במיומנות הלמדנית וההלכתית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer