אישה בפדיון בנה‎

ראי מהר"ח או"ז סי' יא שכתב שאם האב לא מל חובה על האם למול (דומני שלמד כן מציפורה אשת משה). אמנם ההסבר הפשוט הוא שהיא חייבת מדין בי"ד (כמו כל אחד מישראל) ולא חובה גמורה כמו האב. בכל אופן, ברור שלשיטתו האישה יכולה למול אלא שאינה חייבת. ואכן בפשט הגמרא בקידושין כתוב רק שאינה חייבת. אבל בע"ז כז ע"א נראה שיש בזה מחלוקת אמוראים (רב וריו"ח), ואיתא שם שהיא נחשבת כמהולה. ובתוד"ה 'אשה', שם, כתבו שהלכה כרב שאישה אינה כשרה למול והביאו שבה"ג פסק כריו"ח שכשרה. ראי שם שפירשו את סוגיית קידושין לשתי השיטות. אמנם יש לדון כאן לגבי שליחות, מצד מי שאינו בתורת הדבר אינו בשליחות לגביו. בגמרא בע"ז שם רואים שמחפשים מקור לפסול גוי במילה, ומשמע שלא די בכך שאינו בתורת הדבר. אם כך, גם באישה כן. צריך לבדוק שם במפרשים, ואכ"מ. בפשטות לשליחות כל אלו באמת פסולים, והדיון הוא רק כשמלים מצד עצמם. בפרט לראשונים שבכלל לא דורשים שליחות במילה (תורי"ד ומהר"ח או"ז ועוד). ואולי אם אישה נחשבת מהולה אז היא כן בתורת הדבר (לפחות אם המצווה היא להיות מהול. אם המצווה היא פעולת המילה אז כנראה לא. ונחלקו בזה ראשונים, רמב"ם וטור לגבי ציצין שאינם מעכבים לפי בית הלוי והגרי"ז).