אמונה בשכר ועונש במשנת הרמב"ם

העניין הוא שהם אמרו בבירור שהאמונות האלו הן מסיני/רוח הקודש והם בטוחים שחז"ל ידעו זאת כעובדה, וכמו שאמרת היית מאמין בזה גם במקרה כזה, אז למה כשהרמב"ם טוען משהו זה מסיני אתה מחליט לא להאמין לו אבל כשחז"ל היו אומר את זה היית מאמין?
ואם אתה חושב שחז"ל יהיה אמין בעניין הזה אבל לרמב"ם כנראה היו מספיק סיבות לשער, אז אני שואל מה לדעתך היו הסיבות האלה?

ראשית, איני זוכר שהרמב"ם אמר זאת.
שנית, גם אם היה אומר לא נראה שיש לו מקור תלמודי וזו כנראה סברה פרשנית שלו שזה כנראה מסיני. לא פעם מוצאים שהראשונים מסיקים מכוח סברה שמשהו הוא כנראה מסיני גם בלי שהתלמוד אומר זאת. חז"ל לפעמים תולים את העיקרים הללו בדרשות מאד לא משכנעות (הנך שוכב עם אבותיך וקם).
הרמב"ם ודאי הניח אמיתות פילוסופיות ומדעיות כאמת מחייבת (ראה הל' יסודי התורה) ולכן הוא ודאי חשוד על כך. האם גם את קיום הגלגלים והפרקים הראשונים של יסודי התורה אני אמור לקבל כי זה מסיני? זה גם מעורר את האפשרות שחז"ל עשו אותו דבר (מים שלנו, גלגל עומד ומזלות חוזרים) למה שהיה נראה להם נכון מסברה או מכוח שכך סבר העולם בזמנם.
דווקא בגלל שיש סברה להניח את העיקרים הללו (זה פותר בעיות של צדק אלוהי), זה עוד יותר מחזק את האפשרות שחז"ל יצרו זאת מכוח היגיון.

מה דעתו של הרב?
יש שכר ועונש כנראה? יש עולם הבא?
מה סביר לך?

הסברה נותנת שאם יש לנו נשמה היא אינה מתכלה עם הגוף. גם סברת הצדק האלוהי נותנת שאמור להיות שלב שבו מפצים על אי הצדק בעולם הזה. גם שתי אלו הן סברות כרסי שלי, אבל כל השאר אלו פרטים שבכלל איני יודע מניין נשאבו.