אמונה וידיעה ביחס לקיומו של אלוקים
שלום רב וחג שמח, שמי XXX אני סטודנט להנדסת חשמל באונ' XXX, ובעל תשובה.
פניתי לפרופ' נדב שנרב בשאלה די עמוקה, ובתשובתו המועילה, אמר לי לפנות אליך, וכי אולי אתה תוכל להיות לי לעזר.
אני מצרף את המייל ששלחתי לאדון הנכבד לעיל, עד כדי מספר שינויים שנוספו במחשבתי ביומיים האחרונים.
אשמח אם תוכל להיות לי לעזר.
אספר על עצמי בקצרה אני בתהליך תשובה של מספר שהתחיל מתוך עיון שבחומרים היסטוריים (דווקא שאינם קשורים לעם ישראל), ומתוכם הגיעו לי מסקנות כאלו ואחרות, זה המשיך עם לימוד תורה, וחקירה מעמיקה, בעיקר על מנת לראות שאין סתירות לוגיות בתורה ובבוראה.
כל כתבי הרמב"ם הם חלק מנפשי ובראשם מורה נבוכים. בזכות הרמב"ם אינני נבוך יותר אין לי קושיות על היהדות, אין לי קושיות על הבורא, אם זאת עצם זה שאין לי קשויות על הבורא, לא מוכיח את קיומו.
אני אתן דוגמה מראיית עולמי, ניגשתי למרצה שלי בפיסיקה,ושאלתי אותו מה דעתו על תורת המיתרים (כמובן שהידע שלי הוא מספרים בסיסיים שנוגעים בנק'קטנו בנושא, וודאי לא ברמה אקדמאית)והוא אמר לי עצם זה שהיא מצליחה לפשר בין תורת הקוונים לתורת היחסות בצורה טובה על הנייר לא אומרת שהיא נכונה כל עוד היא לא הוכחה ניסוי.(רק כדי להמחיש את ההבדל
.(בשבילי בין חוסר סתירה, לבין אמת
כעת אני בשלב בתשובה של "להיות או לחדול", אין לי טלוויזיה, מתרחק מנשים, לימוד התורה משמעותי יותר,התבודדויות מרובות, ורצון מוחלט להידבק בבוראי.
כמו שהפרופ' וודאי הבין מן האמור לעיל, אני חוזר בתשובה שונה מעט, רציונליסט. פיזיקה, מתמטיקה, הנדסה, ופילוסופיה זה חלק בלתי נפרד ממני, ואז הגעתי לשלב, שבו אני רוצה לדעת האם יש בורא או לא,חד משמעית.
הרי מה זה להאמין שקיים בורא, זו פתאות,ואני לא יכול לתאר את עצמי, חי כאדם "מאמין", אלא כאדם "יודע". הבעיה שכולם בסביבתי לא חושבים כך, אני מוקף בהרבה בעלי תשובה, שפשוט נשאבו לזה, בלי יותר מדי להרים את הראש ולשאול או בכלל לחשוב על "ידיעת הבורא" אלא הכל אצלם אמונה.
סובייקטיביות,זאת הבעיה הגדולה שלי, יצר הרע יכול להיות לא יותר מפעולה ביולוגית בגופי, בריאת העולם יכולה להיות לא תבונית, יצר הרע יכול להיות לא יותר מרצון פסיכולוגי של האדם למצוא תכלית לחייו.
ברצוני להיעזר ברב הפרופ' הנכבד, אני יודע שאיש בעולם זה לא יוכל להראות לי את קיומו של הבורא, אלא מלבדו הוא, אינני רואה דבר שאדם כזה או אחר בעולם אומר לי או מראה שיגרום לי פתאום כן לדעת את בוראי, ולכן החלתי להגביר את תפילותיי האישיות, אני מרבה בתחינות להסתלקות ההסתר, אך מה קורה שאין מענה?
הכאב הרב שלי, שאין לי שום סתירה על היהדות ועל התורה, הצלחתי לעלות על הכל, האהבה שלי לתורה גדלה מיום ליום, ורק המחשבה שלי על לחזור להיות חילוני , כואבת לי בצורה לא רגילה, אבל מבחינתי יש אמת ושקר, אין טוב ורע , אין אמונה סובייקטיבית יש ידיעה אובייקטיבית.
,חשוב לציין שאני לא רואה בשום דבר מדעי הוכחה לקיום הבורא,טיעונים כמו “איזה עולם מושלם”,”תראה איזה שלמות יש בבריאה”,אינם אישוש בשבילי אלא מיחזור מיותר (כמובן שלאחר שברור לך קיומו של בורא נק' המבט היא אחרת),אך בכללי בשבילי זה שתי אסכולות נפרדות לגמרי.
לכן אני לא פונה אליך כסמכות רבנית, או כמחזיר בתשובה, או כפרופסור לפיזיקה, אלא כאדם שאולי אוכל להזדהות איתו שיוכל להביא עצה טובה איך לגיע למקום אשר אליו אני צריך להגיע,אני חייב להודות שמייל זה נשלח כ”נשק יום הדין”, לשלוח מייל לאדם שאינני מכיר כלל, בבקשת עזרה נואשת שכזו איננה דבר המתאים לי , אך הרצון שלי להגיע לתכליתי גובר על זה, אשמח לעזרתך, כי לעת עתה אני בודד בעולמי.
תודה רבה, חג שמח,
דומני שאתה טועה בהבחנה שלך בין אמונה לידיעה, ולדעתי הטעות היא בשני הצדדים של המשוואה (מהי אמונה ומהי ידיעה). מחד, אמונה היא שם נרדף לידיעה ולא משהו אחר. ומאידך, שום ידיעה (ולכן גם אמונה) אינה וודאית (בשום תחום). לכן אפשר לצפות לכל היותר לסבירות גבוהה, ולא לוודאות ולמוחלטות. ממכתבך הקצר נראה לי שאתה איש של שחור ולבן, ולדעתי יש בזה בעייה פילוסופית (איני מדבר על פסיכולוגיה, אלא פילוסופית ראיית שחור ולבן אינה נכונה והיא מאד מבלבלת).
לא הבנתי מה פירוש שאין אצלך טוב ורע אלא רק אמת ושקר. אמת ושקר הם ערכי אמת לגבי משפטי עובדה. רצח למשל לא נשפט במונחי אמת או שקר אלא במונחי טוב ורע. אין כוונתי לומר שהאיסור לרצוח הוא סובייקטיבי, אלא רק שהוא לא עובדה.
אם אתה מדבר על הוכחות פילוסופיות לקיומו של אלוקים ו/או על המעבר מאלוקים פילוסופי לאלוקים דתי אוכל לשלוח לך כמה מחברות (=קבצים) שכתבתי על זה, אבל הן ארוכות ואני לא בטוח שתהיה לך סבלנות לקרוא אותן על הסדר.
ליבון של השאלות הללו במייל הוא קשה כי מדובר בדיון ארוך ומורכב. אם תרצה נוכל להיפגש וללבן את זה. אני יושב בבר אילן ונוכל לקבוע בטלפון שלי שמופיע כאן למטה.
כל טוב וחג שמח,
מיכי
——————————————————————————————
שואל:
תודה רבה על התשובה, וכמובן תודה הרבה על ההזמנה, אשמח להיפגש.
אך ראשית , אני מעוניין לנסח את עצמי מחדש בוא נגיד ביתר כנות וישירות.
אינני מחפש הוכחה מדעית או פילוסופית לבורא.
אני מאמין כי היחידי שיכול לקחת את האמונה שלי לידיעה זה הבורא.
ובגלל זה אני מחפש אדם שאולי חווה את הדבר שאני חווה עכשיו, המצב שלי עכשיו הוא מצב שהמסקנות השכליות הביאו אותי לנק׳ שבה אני אומר יש סיכוי שיש בורא, אך זה רק סיכוי, ואני מרגיש שהשכל לא יכול לקחת אותי מעבר, שום טענה הנוגעת בשכל לא יכולה להביא אותי יותר קרוב לבוראי.
אז התחלתי לפעול בפן שהיה יחסית רחוק ממני, הרגש, החסידות נקרא לזה,התחלתי להתבודד ופשוט לבקש,״ואם יהיה עם זאת הידיעה שאי אפשר יהיה חילוף זאת הידיעה בשום פנים,ולא ימצא מקום דחייה לזאת הידיעה, ולא לשער אפשרות חלופה״ (מו״נ,ח״א,פ׳נ״א)
ניתוח טוב יותר יכול להיות:אני בחור בשנות העשרים שמוותר על נשים, שבמשך כמה שנים מוותר על השבת שלו, שאיבד את כל חבריו בתקופת התשובה (מכורח המציאות: כשרות , צניעות ,בזבוז זמן), מוותר על הזמן של לימודי התואר שלו ( אני בטוח שאתה יכול להבין את העומס בתואר) כדי להגיע ב10 בלילה לכולל , וללמוד גמרא עד 12,ישן 5 שעות בלילה כדי להספיק דברים,במשך שנים הראש שלי מתעסק בלפתור קושיות הקשורות ביהדות כדי לפלס את דרכי קדימה ( לדוגמה בעיה שהטרידה אותי רבות, בחירה אישית לעומת ידיעות הכל של הבורא) וכו.
וכעת אם אני מגיע למסקנה שהבורא שלי דורש להיות פתי (יותר ממה שאני כעת) ,אחרי כל זה. אז קשה לי, ואני עדין במילותי.
כעת, אני מחפש אדם שחווה את הבור הנפשי הזה ויוכל לעזור לי להבין איך לעורר את ״ רחמי״ בוראי.
שהבין שאין לו דרך אחרת לצאת מהבור הזה , ואני שאדם שכזה חייב להיות אדם משכיל.
בכל מקרה אני מקווה שהצלחתי לנסח את עצמי בצורה טובה יותר, אשמח אם ניפגש בהמשך, ואני חייב שוב לציין את תודתי, אין לך מושג עד כמה אני מעריך שאדם עסוק ומכובד שכמוך , משקיע מזמנו באדם שמעולם לא הכיר. אינני לוקח זאת כמובן מאליו.
תודה רבה וחג שמח.
——————————————————————————————
הרב:
חוויתי בעצמי את החיפוש אחרי הוודאות, אבל כעת דווקא בגלל הנטייה הלוגיציסטית שלי אני לא שם. מסקנתי מהחיפוש הזה היא שאין וודאות ואין שום אפשרות להגיע אליה. אני לא מאמין בחסידות וברגש רליגיוזי כמוצא תחליפי. לדעתי אין תחליף לחשיבה רציונלית, ואף שזו לא נותנת וודאות – זה מה שיש. חלק מההתבגרות הוא להבין שאין וודאות אלא רק סבירות, גם בתחום האמונה. התגלויות מיסטיות אינן השטח שלי, ובזה אני רק יכול לאחל לך בהצלחה (עם לא מעט סקפטיות).
בסוגיה עליה הצבעת (חופש הרצון והידיעה האלוקית) לדעתי יש מוצא מאד פשוט: אין ידיעה אלוקית מראש. זהו מיתוס שאין לו שום הצדקה וגם לא מקור של ממש, והוא סותר כמה וכמה אבני יסוד במחשבה היהודית ובלוגיקה בכלל (בעיקר את חופש הרצון כמובן). אגב, על חופש הרצון כתבתי ספר (=מדעי החופש), אם כי שם אני עוסק בעיקר בשאלה של דטרמיניזם מדעי וכמעט לא בדטרמיניזם תיאולוגי.
בשולי דבריי אוסיף שאני גם לא חושב שצריך לוותר על התואר, וגם לא על חברים ואפילו לא על חברות, ולא להתבודד. בהחלט כדאי וצריך ללמוד, אבל קיצוניות לדעתי בד"כ לא מומלצת. צריך לחשוב ולקבל החלטות הגיוניות ומושכלות ובד"כ לא נכון לבצע עקידות.
אשמח לדבר אם תרצה בכך.
כל טוב וחג שמח,
מיכי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer