אמירת תודה לה'

שלום,
מקובל הרבה פעמים לומר תודה לה', פעמים רבות שומעים זאת בשעת חגיגות, הצלות או בברכות ההודיה והנהנין ששם זה כבר חיוב, כך שבלי עזרתו לא היינו מגיעים לכלום וכולי… עולה השאלה שאם הקב"ה אינו מתערב בעולם אז אין על מה לומר תודה, הרי זה כוחי ועוצם ידי. אז על כך מקובל לתרץ שאמירת התודה היא על עצם בריאת העולם שהוא נתן לך הכוח לעשות חיל. אך אם כך אני עדיין חושב שאפילו יותר קשה,
הרי אמירת תודה זה על כך שבהתחלה היה לך X ובעקבות כך הנותן נתן לך X+Y, אז אתה אומר תודה על ההפרש. אך לפני שנבראנו לא היה שום דבר אז על מה בידיוק ניתן לומר תודה?
יתירה מזאת, עד כמה שהקב"ה ברא אותנו נראה לי שסביר לומר שמבחינה "מוסרית" יש לו מחויבות אלינו כל עוד אנחנו קיימים לגרום לנו לחיות שלא בצער אלא בצורה הטובה ביותר. ממש כפי שנעניש הורים מתעללים בילדיהם. אז אם ככה לא רק על עצם הקיום אין לנו עניין לומר תודה אלא גם על המצב הטוב שלנו אין עניין לומר תודה כי זוהי "חובתו" בעקבות מעשה הבריאה, לנו קיימת החובה לקיים מצותיו, אך מדוע עלינו גם לומר תודה?
בתודה, 
הכפוי טובה