אתאיזם מוסרי

לשטיתך הנורמות המוסריות לא תלויות באלוהים, הוא רק הוסיף לנו את הציווי עליהן. בלי המחוקק האלוהי הוא היו עובדות לא מחייבות. 
מהזווית ראייה של אלוהים, כשהוא בחר לצוות אותן, אלו היו עובדות נורמטיביות לא מחייבות בלי אלוהים אחר שציווה אותן. 
אני שואל ממה נפשך: אם לא היה ערך נורמטיבי בהן לפני הציווי (עובדות), זה אומר שאלוהים בחר שרירותית לצוות אותן, אז איזו סיבה יש לנו להאמין שהתוכן המוסרי הוא בלתי תלוי באלוהים? ואם יש בהן ערך נורמטיבי ולכן אלוהים ראה צורך לצוות אותן, למה לא יכול להיות אתאיסט מוסרי? למה לנו התוספת של המחוקק אם כבר יש לנו ערך נורמטביי בלעדיו?
ואם תטען שיש קטגוריה נוספת, של ראוי נורמטיבי אבל לא מחייב, ורק אלוהים הוסיף את הנדבך המחייב, אשאל: הרי כל הטיעון שלך נובע מהיסק עקיף מכך שאתה "רואה" את הנורמות המחייבות, ולכו מסיק באופן עקיף בלי "לראות" שיש מחייב. אז מה הסיבה לספקולציה שהנורמות עצמן לא מחייבות מעצם היותן? למה נורמה "ראויה" מעצם היותה זה יכול להיות, אבל "מחייבת" לא?