באין כאחד

בזמן אלול למדנו (בין השאר) את סוגיית באין כאחד בגיטין. קראתי מאמר בנושא שטען שאי אפשר לפתור את בעיית הסיבה והמסובב באמצעות גזירת הכתוב מכיוון שזו בעיה לוגית וגם גזירת הכתוב כפופה לכללי הלוגיקה. האם זו באמת בעיה לוגית?  נזכרתי שקראתי בעבר סיפור על אדם שקיבל מעצמו העתידי הוראות הכנה למכונת זמן ואז חזר ושלח לעצמו אותן. בסיפור הזה יש בעיה ברורה של סיבה ומסובב (הידע הגיע רק כי הוא יכל לחזור וזה רק כי הידע הגיע…) אבל אין פה בעיה לוגית. הסיפור עובד נפלא.  אלא שיש כאן לופ שנוצר מכוח גזירת הכתוב של הסופר. האם אפשר לטעון את זה גם בסוגיית באין כאחד? שהמצב בו האשה מגורשת בגלל שחצרה מקנה לה (כיוון שהיא מגורשת) הוא לא מצב סתירתי בעצמו אלא רק ה"קפיצה" אליו והקפיצה הזאת (כמו הלופ בסיפור) יכולה להיווצר מכוח גזירת הכתוב? 
(העירו לי גם שבסיפור על מכונת הזמן אין מציאות של "באין כאחד" למרות שיש בעיה סיבה ומסובב)