בגדר מוקצה מחמת גופו- מהו "כלי?

מהו כלי לעניין מוקצה:
בלימוד סדיר של סימן שח (הגענו בנתיים עד סעיף כ- כולל)
עלתה לנו תמיהה- מהו כלי? השו"ע כתב בסעיף ז' "שאין בו שייכות כלי כגון צרורות או אבנים אף על פי שראויים לכסות בהם כלי, אסור לטלטלם"
איך מגדירים מהו כלי?
א'- כל דבר שראוי להשתמש בו הוא כלי- אי אפשר לומר, מיניה וביה באותו סעיף בשולחן ערוך כתוב, וכן להדיא בגמרא בשבת מו. שאע"פ שאבנים וצרורות ראויים לכסות בהם כלי- הם מוקצה
ב'- כל דבר שיש לו שמשתמשים בו על ידי מעשה בידיים- קשה- אם כן כל דבר של קריאה הינו מוקצה? (ואין לומר שיש משמעות למעשה הפיכת הדף) וכן לפי הגדרה זו כל חפץ שיעודו לנוי (חפצים שעיקרם הוא ליופי כמו להניח על מדפים וכדומה)
ג'- כל דבר שיש לו הגדרה וייעד מסוים (ההגדרה הכי הגיונית)
ע"פ הגדרה זו לא זכיתי להבין למה המשנ"ב כותב (סקכ"ה) שלולב הוא מוקצה כי אינו כלי- למה אינו כלי? על פי איזו הגדרה אינו כלי? מה ההבדל בינו לבשמים שהכנתי עבור ריח?
העולה מכל האמור- לא ברור מהי הגדרת כלי?
בעיקר קשה לי- למה ארנב (סתם דוגמא) הוא מוקצה כי איננו כלי- אבל בובה של ארנב הינה כלי?
אשמח לתשובת הרב