בדיחה
'כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן, לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא'
שבוע שעבר ר' מאיר צבי ברגמן הספיד את הרב סלומון זצ"ל משגיח דליקווד ואמר "מי שאינו מזדעזע אחר סילוקו של המגיח הוא בחשש אפיקורס שאומר מאי אהנו לן רבנן".
עכשיו אני יושב באימה ושואל…
מה ההגדרה של 'מאי אהנו לן רבנן לדידיה קרו לדידיה תנו'?
לומר על הישיבות שהם נטל זה נכנס להגדרה? ואם אני אומר שהם לא נטל אבל זה בעייתי שהם בתיבת נח של עצמם ולא משתתפים עם שאר הציבור? לדרוש שהם ילכו לצבא וישתתפו בעבודה בחינת האחיכם יצאו למלחמה?
ולשאול אותם דברים על הרבנים של החרדים?
לי ברור – אינטואיטיבית – שזה לא כלול בזה.
אבל אם כך, איפה מגיע לידי ביטוי האפיקורסות?
אם סתם מישהו אומר שהתורה היא חסרת משמעות (כרוח) זה טמטום לא אפיקורסות. אז על מה חז"ל דברו?
זו נראית לי הטרלה, אבל מספק לא אמחק בינתיים. יש כמה וכמה צורות להסביר זאת, ואני בטוח שתוכל להבין זאת לבד.
זה בסדר. החיים שלי לא יעצרו אם לא תענה.
יהיה קשה, אבל אשרוד.
רק בשביל שלא חלילה אציק לאחרים והם מספק לא ימחקו אותי, באיזה קטע בשאלה חשת מוטרל?
הכוונה היא לומר שת"ח לא מועילים, כפשוטו. מה קשה?
אתה מניח שאם הם כן מועילים זה אומר שהכל מותר להם? ליפול לנטל? להשתמט משירות? ולעשות את זה גם אם לא לומדים? לעשות זאת על חשבון ציבור שלא מעוניין בזה (חילונים)?
איזו מין שאלה זו?!
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer