בחינת טענות הנוגעות לחקירות שב״כ

מועדים לשמחה.
כידוע לאחרונה נפוצו ידיעות על כך שחקירות שב״כ מתקיימות כלפי כל מיני גורמים. יש טענות לכאן ולכאן בדבר צדקות החקירות, לפחות על פי הנתונים החשופים לציבור.
שאלתי היא כיצד אפשר להכריע איזה צד ״צודק״ (אולי אין כזה?)?
הטענות נשמעות הגיוניות משני הצדדים אך אולי יש לך איזשהו כלל אצבע שבדרך כלל עוזר להכריע בצדקות הטענות? אולי העובדות המוצגות אינן עובדות => המסקנה בטלה?
כאן הסיפור כפי שמתואר על ידי עיתונאי מוערך.
משתמש X (טוויטר לשעבר) בשם ‘Eran Cherpak’ כתב:
״זה נורא פשוט. לאיש שב״כ אסור להוציא חומר מסווג מתוך הארגון. גם אם הוא ממש חושב שהוא מתאים לנראטיב הבכיינות הימני על דיפסטייט.
‏לעיתונאים אגב, אסור להחזיק במידע הזה. לפרטים: אורי בלאו וברוך קרא״
ובציוץ לאחר מכן כתב: ״אם קראתם לענת קם בוגדת ותמכתם בחקירה ובהרשעה של אורי בלאו, תחסכו מאיתנו את דמעות התנין וגלגול העיניים על קץ הדמוקרטיה.
‏זה בול אותו דבר״
הטענות שלו נשמעות לכאורה הגיוניות, אך האם יש בהן ממש? האם זה באמת ״בול אותו דבר״?
איך לבחון את הנושאים הללו?
תודה מראש.