ביטול מצוות עשה ע"י מנהג
הגמ' בחולין אומרת שישראל קודשים נהגו איסור בשומן גיד הנשה וכתוב שם שהיו שורפים את השומן בקרבן פסח משום נותר ולכאו' עברו על לא תותירו ממנו עד בוקר
ואותו דבר בחומרא דרבי זירא לשמור שבעה נקיים וע"י מבטלות מצוות טבילה למ"ד טבילה בזמנה מצווה
(שמענו שלחכמים יש כוח לגזור על ביטול מצווה מהתורה בשב ואל תעשה אבל כאן זה מנהג שנהגו אנשים לבד)
יש גם מנהג לא להניח תפילין בחוה"מ. וכמובן יש עוד מנהגים כאלה. רק אעיר שלגבי טבילה בזמנה זה לא כ"כ קשה. ברור שאם עושים זאת מתוך הידור כלשהו אין עניין בטבילה בזמנה ולהימנע מההידור. ולגבי נותר, זה לאו שניתק לעשה של שריפה, אז אם שרפו תיקנו את הלאו.
לאו הניתק לעשה זה מוחק את הלאו?
אם אדם גזל ואח"כ השיב אז זה מותר?
ולגבי תפילין זה מצווה שלא עושים ולא שעוברים על משהו ספציפי (מצווה קיומית)
וכמו"כ בא נניח שגם תפילין בחול המועד מצתרף לשאלה זה עדיין לא תשובה
לאו הניתק לעשה מתקן את הלאו (ראה סוגיית ביטלו ולא ביטלו במכות). אמנם לכתחילה לא אומרים אחטא ואשוב, אבל כשיש עניין לעשת זאת יש מקום לסברא שכן מותר או שמנהג יתיר זאת.
תפילין אינה מצווה קיומית אלא חיובית. מאיפה הוצאת את הקיומיות?
תפילין אינה מצווה חיובית בכל יום לא?
מלשון המקרא נראה שהיא בכל רגע אבל חכמים תקנו משום נקיות שיניחו רק בבוקר א"כ אין ביטול מצווה בלא להניח תפילין בחול המועד
והאם באמת מותר לי היום להתחיל לנהוג מנהג ולבטל ע"י מצוות?
אם אני מחמיר שלא לפתוח מקרר בשבת גם באופן מותר אני יכול לא לאכול מצה בגלל זה?
תפילין היא מצווה חיובית. אמנם המקור לכך שיש להניח בכל יום אינו ברור, אבל גם אם חכמים קבעו וגם אם כך המנהג עדיין זה גדר המצווה. ובכל אופן, מי שלא מניח באחד הימים ביטל לפחות את התקנה, ובפשטות גם את המצווה מה"ת (בטח לפי תוס' סוכה ד ע"א, שמי שאינו מקיים את הדרבנן לא יצא את הדאורייתא).
אסור לך לנהוג מנהג חדש על חשבון מצווה. מנהג הוא לעולם משהו שמתחיל ורק כשנקבע יש חיוב לפעול על פיו.
לגבי המקרר, זו לא שאלה של מנהג אלא של דין. אם לדעתך זה אסור מן הדין, אז אכן אסור לך לאכול את המצה. ברור.
נדמה לי שמיצינו.
איזה חכמים קבעו שיש להניח תפילין בכל יום? הירושלמי מפורש (כמעט) שהיו אמוראים שלא הניחו כל יום
הרב כתב שמצינו על כן אבקש את סליחתו אבל עדיין לא הבנתי אם הדבר אסור איך היה מותר להתחיל לנהוג כך? נכון שאחר"כ כבר התקבל האיסור אבל הראשונים היה אסור להם?
ואגב לגבי המקררים הכוונה הייתה לאלו שלא פותחים גם כשמותר מחשש שיפתחו בטעות מתי שאסור
ממתי שיטת בה"ג והרשב"א בביטול הנחת תפילין בחול המועד היא מנהג?
בערל השלישי ויענקל הרביעי. מה פירוש איזה חכמים?
ראה בשו"ע ובכל הפוסקים. בספר ישלח שרשיו הוזכר מאמרו של י"מ יעבץ שעוסק בשאלה מניין למדו שהנחת תפילין כל יום. ההסבר הפשוט לענ"ד הוא שזה צריך להיות תמיד, אבל לילה אינו זמן תפילין, וממילא מניחים כל בוקר. מה שלא משאירים כל היום הוא בגלל נקיות.
יש שנהגו להניח ויש שלא. שני המנהגים מופיעים בשו"ע. בסופו של דבר אין טיעונים מכריעים לכאן או לכאן, ולכאורה היינו צריכים להניח.
הסמ"ג מצווה ג מוכיח את החובה להניח תפילין כל יום ממסכת מנחות נגד שיטת ר"ת והרי"ף:
עוד אמרו רבותינו במסכת מנחות (דף מד.) כל שאינו מניח תפילין עובר בשמנה עשה בכל יום שהרי יש שם ארבע פרשיות ובכל אחת יש מצות עשה של יד ומצות עשה של ראש. עוד אמרו רבותינו (ברכות יד:) כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. עוד אמרו רבותינו בפרק קמא דראש השנה (דף יז.) פושעי ישראל בגופן שנידונין שני׳ עשר חדש בגיהנם, קרקפתא דלא מנח תפילין, פירוש קרקפתא גולגולת ופירש רבינו יעקב כגון שנמנע מתפילין משום מרד וביזוי המצוה כדאמרינן ביומא (דף לו:) פשעים אלו המרדים ורב אלפס פירש (בפרק קמא דר״ה) מי שלא הניח תפילין מעולם ויש להשיב על דבריו שהיה לו לומר דלא אנחה תפילין ושניהם אין להם ערבות שיהא הפירוש כדבריהם לכך יש ליזהר.
דרך אגב נראה שאלמלא הסמ"ג לא היינו מניחים תפילין כל יום שכן בזמן הראשונים חששו שהדרישה לגוף נקי היא גוף נקי מעבירות. ורק הסמ"ג חידש שאפשר להניח תפילין בזמן התפילה ואז לא חוששים לגוף נקי מעבירות.
מדוע באמת מנהג יכול לבטל מצוות עשה כמו תפילין בחוה"מ (על הצד שהיא כל יום)?
להבנתי הסיבה שנהגו ככה זה רק בגלל הקבלה, אבל מי שלא מקבל את הקבלה לא יכול לתלות את מעשיו במנהג לא?
שאלה מצוינת. לא יודע. אולי זה כמו שחכמים עוקרים בשוא"ת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer