ביקורת על אלוהים משחק בקוביות

לכבוד מיכאל אברהם.
 
שמי א', 24, ירושלים.
 
ראשית, אני רוצה להודות לך מעומק ליבי על כתיבת הספר "אלוהים משחק קוביות". אין לי מילים לתאר את עומק השינוי שהספר חולל בי.
 
גדלתי לתוך עולם שבו המילה אלוהים היא מילה חצי גסה, מילה שמביאה עמה מטען מחייב של ציניות וזלזול ברמה שטחית. אינני חושב שדעתי לגבי המושג אלוהים הייתה מגובשת עד שבגיל ההתבגרות רכשתי את ספרו של דוקינס "יש אלוהים?". ספר זה שכנע אותי בקלות רבה שדוקינס צודק באופן גורף, שהאמונה באלוהים היא טיפשות טהורה. אני חייב לציין שחיים כאלה ללא רוח, ללא אמונה, הינם חיים קשים ומורכבים במיוחד.
 
לפני כשנה נתקלתי בספר "אלוהים משחק בקוביות". קריאת הספר הייתה לי קשה מאוד. הספר עמוס הפרטים והדוגמאות התיש אותי לא פעם. במיוחד הייתה קשה ההקדמה. הייתי זקוק לגוגל פתוח בנייד כדי לפרש את המושגים הלועזיים הבאים: מכניזם דטרמיניסטי, קוהרנטיות, דיכוטומיה, פולקלוריסטי, אפולוגטיקה, אנכרוניזם, אמפיריות, פלויתיאיזמים, אד הוק, מתודולוגיות, אד הומינם, אגרונום, טאוטולוגיות, סופיזמים, נטורליסטי והמילים אינהרנטי וסובסטנציה בפרק הראשון. כל אלו היו מילים שבישבילי, כאדם מן השורה, היו תעלומה.
 
במידה ובעתיד תצא מהדורה חדשה של הספר כן הייתי ממליץ להנגיש מושגים שכאלו לקהל.
 
לאחר מכן נחשפתי לעולם באמת מדהים של פילוסופיה. לא שיערתי לעצמי שהמושג פילוסופיה יכול להיות כל כך מעניין. חייתי בתפיסה שטחית מאוד שפילוסופיה זאת פשוט התפלספות מיותרת. אציין שאת השינוי התפיסתי שלי למושג אלוהים אני זוקף לראיה הקוסמולוגית בפרק השני ואני מודה לך על כך.
 
משום מה דווקא הראיה הפיזיקו-תאולוגית לא "עשתה לי את זה". עד היום, כשאני מסתכל על מורכבות היקום החל מפיזיקה קוונטית ועד עולם החי והצומח בכדור הארץ האופצייה שכל זה קרה באקראי מהדהדת בתוכי. 
 
לסיום, אני רוצה להודות לך על ספר מופתי שחולל אצלי מהפך רוחני מן הקצה אל הקצה. אני לא יכול אפילו להתחיל לתאר לעצמי את כמות העבודה שהשקעת בספר. עבורי המילה "אלוהים" מייצגת את המושג כוח-עליון, אותו "משהו" ראשוני שחולל את המפץ הגדול והכניס תוכן אל תוך היקום שלנו. אותו אלוהים גם דאג שאקרא את ספרך.
 
בכבוד רב,