בירה בפאב
האם לאור מה שנפסק בשו"ע קיד א' יו"ד
"כל שכר של עובד כוכבים אחד שכר של תמרים או של תאנים או של שעורים או של תבואה או של דבש אסור משום חתנות. ואינו אסור אלא במקום מכירתו, אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם מותר, שעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו. ולא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתייה, אבל אם נכנס בבית העובד כוכבים ושתה דרך עראי באקראי מותר, וכן מי שלן בבית העובד כוכבים חשוב כביתו. ומותר לשלוח בעיר לקנות שכר מהעובדי כוכבים.
הגה ויש מתירין בשכר של דבש ותבואה (מרדכי בשם ראבי"ה וב"י בשם תוס' והרבה מן האחרונים ואגודה פא"מ ואו"ה כלל מ"ג ד"ו וסמ"ק דף קי"ג) וכן נוהגין להקל במדינות אלו. ."
אסור לשתות בירות מוכרות ככשרות בפאב בחו"ל?
אני חושב שהפאב אינו בגדר בית של עו"כ. זה עסק ולא בית, ואתה לא מתארח אצל בעל הפאב ונהיה חבר שלו. אתה לקוח שלו שמשלם לו על שירותו. רק שים לב מי פותח את הבקבוק.
מה זה משנה מי פתח את הבקבוק? למיטב ידיעתי זה רלבנטי רק ביין ולא בשכר.
אכן נכון. לא שמתי לב שלא מדובר על יין.
הלשון הוא 'ואינו אסור אלא במקום מכירתו' משמע שמדבר על חנות ולא בית
אבל זה מחשש שמא יסעוד אצלו (סעודת מרעים). זה לא קיים בפאב.
א. מה השתנה מבעבר ? אז במקום העסק כן היה חשש שיסעד?
ב. לא לימדתנו רבינו שבמילי דרבנן בטל הטעם לא בטל התקנה?
אלא אם מעיקרא גזרו רק היכא שיש חשש. זה לא מצב של ביטול טעם אלא גדר התקנה. וכך כתבו כמה וכמה פוסקים, והבאתי כמה מהם בשיעור כשעסקנו בזה. ראה בכל תשובה שעוסקת בסתם יינם וכדומה, ותראה שרבים התירו היכא שאין חשש לחתנות (כבר מהיתרו הידוע של הרמ"א).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer