בן אדם לחברו לגבי פוליטיקאים

יש שניסו לנסח כללי אתיקה כאלה. דומני שראיתי פעם מאמר של הרב שרלו לגבי הוצאת שם רע ולשון הרע על פוליטיקאים (כעת ראיתי לינק כאן: https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8/).
אני חושב שהכלל העקרוני הוא שמה שנחוץ לדיון הפוליטי הוא מותר, גם בגלל שזה לתועלת וגם בגלל שהדברים ידועים לכל וגם בגלל שהפוליטיקאי קיבל זאת על עצמו כשנכנס למשחק.
מעבר לזה, אם יש מישהו שלא עושה מעשה עמך אז לגביו לא חלות המצוות שבין אדם לחברו. מי כלול בגדר הזה? לדעתי לא כל עבריין. חילוני רגיל הוא תינוק שנשבה. רק אם יש מישהו שלדעתך הוא רשע במזיד. לכן ככלל אצבע לדעתי דתיים עבריינים הם פחות עושי מעשה עמך מחילונים.