בנוגע ל"אמת ולא יציב"‎

שלום הרב, שמי ש', שאלתי בעבר את הרב כמה שאלות ואולי הרב זוכר. 
אני צריכה דיוק קטן בנוגע לסיום הספר 'אמת ולא יציב'.
 
לא הבנתי בסוף מה ההבדל בין האמונה כמצב הנפשי שלך לבין המצב הנפשי של הרב שג"ר. זאת אומרת, הבנתי מאד (ועל בשרי חוויתי זאת אחרי קריאת הספר לוחות ושברי לוחות ) למה התפיסה של הרב שג"ר (כדוגמה) היא שניות מחשבתית,  והאדם לא באמת מאמין. 
אני מבינה שאתה מייצג משהו אחר, על אף שאין בו וודאות כמו שאתה מדגיש, אבל אם אין בה וודאות- איך אין בה ספקות?
איך בסופו של דבר האדם לא חי באותה שניות? אם אני יודעת שאני צודקת, ואני מאמינה, אבל אני לא בוודאות. .
שוב, לא כתפיסת עולם, בשכל אני מבינה איך זה עובד.  אלא כמצב נפשי. 
 
דבר שני, אני ממש אשמח להבין למה אתה כל כך מתנגד לוודאות באמונה בה'. נראה לי דווקא שהתורה דורשת את זה כדבר די בסיסי, וההיסטוריה של עם ישראל הוכיחה שישנם רבים וטובים שהצליחו להאמין באמונה וודאית.  אולי יש אנשים שמבנה הנפש שלהם, מכל מיני סיבות, לא מאפשר להם להאמין ככה (ואני בכוונה אומרת שזה מבנה נפש מסוים, למרות שגם ל'מאמינים' יש מבנה נפש מסויים אחר, אבל אליו אני מתייחסת בתור הדבר הרגיל ), אבל מדוע להכליל את חוסר היכולת הזו כדבר שלא ניתן להגיע אליו?
 
בנוסף, כתבת על זה שאתה לא מבין למה מתכוונים , או לא מעריך את הדיבור של 'אמונה היא מעל טעם ודעת' וכו'. ואני שוב לא מבינה למה, האמונה בה' היא בהכרח אמונה במישהו שאנחנו לא תופסים אותו בשכל. אני יכול להגיע למסקנה שהוא ברא את העולם, אבל לעולם לא אכיר אותו. לא ככ קשה להגיע משם למסקנה שהחוויה הפנימית של אמונה קשורה לרבדים פנימיים יותר באדם (אני חושבת שאתה לא תחלוק עלי שהם קיימים) שהדרך להגיע אליהם היא לא בהכרח השכל. (אלא, למשל, תיקון המידות, הפיכת האדם לעדין יותר ולכן מוכשר לקלוט את המציאות בצורה מדויקת ולכן אלוקית יותר ). 
מעבר לזה, יש אנשים רבים שנפגשו עם אנשים גדולים כמו הרב אליהו זצ'ל, או הבבא סאלי זצ'ל,  וכמו שאתה מספר במס' הזדמנויות על הסיפור עם היונים- ועל סגירות מחשבתית של אנשים שבשום אופן לא מוכנים לקבל את הסיפור הללו-
זה סיפורים שקרו, ויש להם עדים רבים, זאת אומרת לאו דווקא הקשר הזה עם הנס, והמופת צריך להיות משהו שאנחנו כל כך מתרחקים ממנו.
 
אשמח לדעתך. 
תודה רבה!