בעולם אידאלי של הלכה ללא מחלוקות

מה היה בזמן משה רבנו? לכאורה הוא קיבל והעביר את התורה עם כל הלכותיה ודקדוקיה

לא, הוא לא. רוב מוחלט של הלכותיה ודקדוקיה נוצרו לאורך הדורות. אני בכלל לא בטוח שקיום ההלכה בזמנו של משה נראה כמו היום עם הדקדוק המקובל.

בזמן משה היו מחלוקות? המחלוקות לא התחילו בזמן הלל ושמאי?

לא כתבתי שהיו מחלוקות. מה שכתבתי הוא שכנראה ההלכה לא נראתה כמו היום עד כמה שבכלל הייתה הלכה במובן המקובל כיום. אבל אני משער שגם היו מחלוקות. המחלוקות היו לפני הלל ושמאי. הירושלמי ורש"י בחגיגה מביאים שהמחלוקת הראשונה הייתה בין שני היוסים לגבי סמיכה ביו"ט, אבל ברור שהיו מחלוקות גם קודם. אני מניח שהלל ושמאי הייתה המחלוקת הראשונה שחצתה את העם לשני בתים שנחלקו בנושאים רבים ומגוונים באופן שלא הייתה אפשרות הכרעה.

למשל לגבי המחלוקת האם צריך להניח תפילין בשבת, משה קיבל מה' את ההוראה הזאת? אם כן איך התפתחה מחלוקת בענין, אם לא כיצד נהגו באותו זמן, כיצד הכריעו, או שכל אחד עשה לפי מה שהוא חושב?

אין לי מושג, אבל גם אם משה קיבל משהו הוא יכול להשתכח או יכול לבוא עליו ערעור מסברה וכדומה (ואז המערער חושד שאולי משה לא קיבל זאת). אבל כמובן שרוב מוחלט של ההלכות דאורייתא לא התקבלו ממשה בסיני אלא התפתחו לאורך הדורות. ברור שבתקופות שניטשת מחלוקת קבוצות שונות נוהגות בצורות שונות. אני לא ממש מצליח להבין מה הבעיה כאן. במה בדיוק יש כאן לדון.

הבעיה היא שאם משה קיבל מה' שלא מניחים תפילין בשבת וכך העביר לעם וכך נהגו כולם וכך העבירו מדור לדור כיצד פתאום קם מישהו לחלוק על זה?

אחזור שוב. גם אם משה קיבל את הדרך להניח תפילין והיא עברה מדור לדור, יכול לקום בשלב כלשהו חכם ולומר שזה לא נראה לו מסיבות אלה או אחרות, ולהציע אלטרנטיבה. בגלל שזה לא נראה לו – הוא כנראה גם לא יקבל שזוהי מסורת ממשה ויטען שזהו חידוש שנוצר לאורך הדורות.
זהו. נראה לי שמיצינו.

אם אפשר לטעון שזהו חידוש שנוצר לאורך הדורות אז אפשר לטעון כך גם על מצוות שכתובות בתורה

אכן אפשר. ורבים באמת טוענים זאת (ביקורת המקרא). רק את ההיסק "אם… אז" לא הבנתי. אין בדל קשר בין זה לזה.

בתלמוד יש ביקורות על המקרא? אם יש אז מובן אבל אם אין אז לא מובן מדוע התנאים טוענים על הלכות מסויימות שזה חידוש שנוצר ולא על מצוות?