בעניין גדר כישוף וקיומו במציאת

זו מחלוקת עתיקה בין הראשונים, ועמד עליה בהרחבה רבה מאד בספר 'וישב הים' לר' יעקב הלל המקובל מירושלים. שיטת הרמב"ם וסיעתו היא שאין ממש במעשים אלו, ויסוד האיסור הוא להיות שוטה/תמים שמאמין בהם. ומה שהבאת בשמו הוא חילוק בין מצב שאני אוחז עיניים בלי לומר שזה סתם רמאות לבין קוסם כמו בימינו שמודיע שהוא סתם מרמה. לשיטת הרמב"ם כל מה שעובד מותר. אבל לא כל מה שחושבים שעובד באמת עובד (יש לא מעט שוטים שהולכים אחרי 'טכניקות' שונות של רפואה אלטרנטיבית וכדומה, שבעיניי זה דומה לאיסורים הללו). שיטת הראשונים החולקים (מקובל שכך סבר הרמב"ן למרות שככל הזכור לי יש אצלו קצת סתירות בזה) היא שיש בזה ממש. טענתם היא שיש כוחות ששייכים לסיטרא אחרא (הצד האחר, לא של הקב"ה והטבע), ויש איסור להשתמש בהם. הם סבורים שאלו כוחות שקיימים אבל אינם חלק מהטבע אלא מצד אחר שלו. השאלה הגדולה כאן היא שאלת הדיאגנוזה: איך תדע האם הכוח שבו אתה משתמש הוא כוח אמתי מהצד הנכון או כוח אמתי מהצד הלא נכון. לא יודע. אני כמובן נוטה לתפיסת הרמב"ם, למרות שיש לומר ביושר שזה לא הפשט הפשוט במקורות המקראיים וחז"ל.