בעניין ״פסיקת הלכה״

בימינו משתמשים הרבה במונח ״פסיקת הלכה״ על הטיותיו השונות.
מה הבסיס של פסיקת הלכה?
ידע? (הרב יודע יותר מסתם הדיוטות)
האם הפוסק דומה לבעל מקצוע שיודע דברים שההדיוט לא יודע?
סמכות? (הרב הפוסק קיבל סמכות תקפה להחליט עבור האחרים את המותר והאסור)
מספרות השו״תים הנושנים אפשר להתרשם שבפניה אל רב מורה הוראה, ההתמקדות היא בידע ולא בסמכות.
וכאש יש ידע נוצאת התחושה שבעל הידע הוא גם ״המוסמך״.
מה הם המקורות בכלל למונח זה ״פוסק הלכה״?
ממה שזכור לי בשו״תים עתיקים פונים לרב במילים ״יורנו רבנו/מורנו״, שמילים אלה מובנות כרצון לדעת את הלא ידוע לפונים, ולא כבקשה להפעלת סמכות.