בריאת יש מאין

כיצד אלוקים יכול לברוא יש (הייקום) מאין (לפני הייקום היה כלום). זוהי סתירה לוגית לא?

אני לא רואה את הקשר בין מה ששאלת כאן לבין הדיבורים על סיבת עצמו וכו' בהודעה הפותחת.

בכל אופן, לשאלתך כאן, אני לא רואה בזה סתירה לוגית. זהו לכל היותר חוסר יכולת פיסיקלי (כמו לעשות נס נגד חוקי הטבע ומעל היכולות האנושיות הטבעיות).
אמנם הרמב"ן בפירוש המיוחס לו על שיר השירים (ח"ב אצל שעוועל) כן רואה זאת כבעיה לוגית ולכן טוען טענה אפלטונית שהיה חומר היולי קדום (על המדרש הידוע מפרקי דר"א: שמים מהיכן נבראו משלג שתחת כסא כבודו… מה שהרמב"ם במורה מתאר כמדרש התמוה ביותר שראה מעודו). אבל בבראשית הוא סותר את דבריו אלו (והצעתי יישוב במאמרי על תורה ומדע). בכל אופן, כשלעצמי אני לא מסכים.

הדיבורים בפתיחה הכוונה היא שעד כמה שאלוקים יכול ליצור יש מאין, אז מדוע לא להניח שהעולם עצמו הוא נברא יש מאין מוחלט (גם בלי אלוקים).?

למה זה לא סתירה לוגית? הרי כיצד ניתן ליצור משהו מההעדר. לא ניתן "לחצוב" מהאין כלום.

מה פירוש "לא ניתן"? לא ניתן כמו שלא ניתן לעוף באוויר או לא ניתן כמו לעשות משולש עגול. הראשון הוא חוסר יכולת פיסיקלי והשני לוגי. השני הוא סתירה לוגית כי משולש אינו עיגול ולהיפך. אבל בריאה יש מאין לכל היותר סותרת את חוקי הטבע אבל אין בה סתירה פנימית לוגית. זה לא שיש אין ויש באותו רגע. זו סתירה לוגית. היה אין וכעת קיים משהו. אין כאן שום דבר סתירתי. לכל היותר אדם או יצור אחר לא יכול לעשות זאת. לכן בעיניי זה לא שונה מהותית מבקיעת הים או שמש בגבעון דום.

זה כמו משולש עגול. כיצד ניתן להפוך את האין ליש? זוהי סתירה לוגית בדיוק כמו משלוש שהוא עגול.

ואם אכן יכול להיווצר מהאין המוחלט יש, אז לא צריך להניח שיש אלוקים.
אולי יום אחד קם ההעדר בבוקר והוא החליט שיצא לו פתאום עולם.
נ.ב נזכרתי שפרשניות מסויימות של תורת הקוונטים מאשרות זאת, וכן כזכור לי כך כתב סטיבן המנוח. שהאנרגיות מקזזות זה את זה וכך נוצרת ארוחת צוהריים בחינם. כמו הר ובור.

אני לא יכול לחזור שוב ושוב על אותו דבר. הסברתי. אם אתה לא מסכים – לבריאות.

אולי תסביר פעם נוספת? הרי יש אין ואחר כך נוצר יש. ומהאין לא יכול לוגית להיווצר יש. כי אין בו שום דבר. ועל כן "אין" שמו.

ולא ענית מדוע אתה לא מקבל יצירה של יש מאין של ממש. אני מתכוון גם בלי אלוקים? זה לשיטתך כן סתירה לוגית?

אני חושב שהעובדה שיש לא יכול להיווצר מאין היא פיסיקלית ולא לוגית (המושג "אין" לא אומר "אין כלום ולעולם לא יהיה כלום" אלא פשוט "אין כלום" – לכן זה שאח"כ יש משהו זה לא סתירה לוגית)

וזה גם עונה על השאלה השניה – פיסיקלית אי אפשר שזה יקרה, ופה אלוהים נכנס – הוא יכול לשבור חוקים פיזיקליים.

אין לי מה להסביר כאן. אתה יכול להסביר מדוע העננים אינם טובי לב ומדוע ידיהם לא ארוכות מעבר לאוזניהם? הנחת השאלה שלך מופרכת על פניה, ואפילו אתה עצמך כותב זאת, שהרי אתה עצמך הבאת שבתורת הקוונטים מדברים על היווצרות יש מאין ויחד עם זה המשכת לטעון שזו סתירה לוגית. דבר והיפוכו. אז על מה אתה רוצה שאענה?
כפי שהסביר א"ח, בדיוק מה שכתבתי לך למעלה, זו בעיה פיסיקלית ולא לוגית, ולכן אדם לא יכול לעשות זאת ואלוקים כן. זה הכל. אין לי מה לומר יותר.