גנב מוצר שעתיד להימכר ומכר אותן ברווח

מעשה שהיה בשכונה, עשו הפנינג ושני נערים הקימו כל אחד דוכן למכירת לימונדה וקרח – תרכיז פשוט שמוהלים במים ומוסיפים קרח. באמצע ההפנינג נגמר לאחד הנערים התרכיז, והוא הלך וגנב בקבוק תרכיז מהנער השני (אחר כך ראו במצלמות). הנער הנגנב לא הבין להיכן נעלם לו בקבוק תרכיז וסגר את הדוכן שלו באכזבה באמצע ההפנינג. הנער הגנב מכר הכל וסביר להניח לפי הביקוש והצימאון שיכלו עוד למכור לא מעט. לא מעוניינים לערב משטרה ואין שום ויכוח על העובדות חוץ מספק אחד (קלוש) האם הנגנב גם היה מצליח למכור כמו הגנב (אין סיבה להניח שלא).

בקבוק תרכיז כזה עולה 40 שקלים והפדיון ממכירה בכוסות הוא בערך 250 שקלים. 250 זה סכום שכולל גם את הקרח שאותו כל אחד הביא מביתו "בחינם" והנגנב נשאר עם קרח שנמס. הכוסות עולים בערך עוד 10 שקלים. הגנב (החצוף) שילם 40 שקלים. ואחרי מהומה אביו התערב ושילם מכיסו 250 (נוספים) וביקש לסגור את הסיפור. שאלתי אברך מהשכונה והוא אמר שלפי דעתו לפי דין תורה אכן הגנב חייב לשלם רק 40 ויוצא חוטא נשכר. האם אכן כך הדין?!