דאורייתא במצות זכור

בפשטות המצווה היא לזכור את מעשה עמלק, לא באופן מסוים ולא בזמן מסוים. ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ה. משום מה יש מהפוסקים שהבינו שפרשת זכור היא האופן לקיים את המצווה, וכנראה שהם נסמכים על העיקרון שאם לא עושים כתקנת חכמים לא יוצאים יד"ח הדאורייתא. אבל גם בזה גופא נחלקו הראשונים (תוס' סוכה והר"ן), ומעבר לזה לא מצאתי שחכמים תיקנו שרק כך זוכרים. לכן בפשטות אין בקריאת פרשת זכור דין תורה.