דבר ה'" – הלכה או אגדה? סתירת חז"ל לדברי נפש החיים

שלום הרב,

א. בשיעור 16 של הסדרה "מבט על תורה ותלמוד תורה", חילקת (בעקבות נפש החיים) בין "רצון ה'" המיוצג על ידי ההלכה, לבין "דבר ה'" המיוצג על ידי האגדה. (https://youtu.be/0Di9flOgyuQ?t=2552&si=DVVsqbCPClYL4ldz).

אולם הגמרא במסכת שבת (קלח ע"ב) דורשת את הפסוק ”לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה'“ (עמוס ח יב) באופן הפוך לחלוטין: ”'דבר ה" – זו הלכה“.

הדרשה הזו עומדת בסתירה ישירה לחילוק המושגי של נפש החיים. האם ניתן ליישב זאת (מבלי להידחק לפרשנות שהכוונה בפסוק היא ל"דבר ה' שהוא רצונו", דבר שאינו משתמע מפשט הכתוב וההקשר שם)?

אולי יש ליישב שכיוון שהגמרא דורשת שם גם: ״דבר ה׳ – זו נבואה. דבר ה׳ – זה הקץ״, היא כוללת אפוא את כל העניינים האלו ב״דבר ה׳״, להורות שהכל יצא מפיו. ואין זה סותר את החלוקה המאוחרת של נפה״ח.

ב. מעבר לסתירה המקומית מהגמרא, נראה שהתפיסה הזו של נפש החיים – המזהה את הדבקות בתורה כדבקות בה׳ – נושאת בחובה השלכה בעייתית רחבה יותר. היא למעשה מבטלת לחלוטין את הלגיטימיות של דרכי הגות ועבודות ה' של רבים וטובים, כולל עולמם של עשרות צדיקים, מקובלים וחסידים שלא אחזו בגישה זו וראו בעצם המחשבה על ה׳ והדבקות בשמו וייחודים – את הדבקות האמיתית. התורה הייתה ועודנה רק פלטפורמה כדי להגיע לדבקות האמיתית (בעיניהם).