דוד ובת שבע כהוכחה להפרדת המוסר מההלכה

המקרה של דוד ובת שבע מהבחינה של חטא דוד הוא מורכב וההסתכלויות עליו שונות.

ניתן לטעון שהסיפור מדגים את ההפרדה בין מוסר להלכה, כפי שהיא מתבטאת בטקסט.
דוד לא הביע חרטה או הכרה בחטאו עד להגעתו של נתן הנביא. נתן לא פנה לדוד בטענה הלכתית ישירה, אלא בחר להציג בפניו משל. דוד, ששימש כשופט בסיפור המשל, גינה בחריפות את המעשה כבלתי מוסרי וגזר על עצמו עונש חמור.
התנהלות זו מלמדת שגם במקרא, המוסר וההלכה אינם בהכרח זהים. דוד הגיב לטיעון מוסרי, ולא לטיעון הלכתי, ועל בסיס זה קיבל על עצמו את העונש.
האם אתה מסכים עם המהלך?