דחייה ע״פ טריטוריה הלכתית
למשל כבוד הורים. יש שני סוגי דחייה:
לוגי: כיון שכיבוש הורים זה ביטוי לכיבוד המקום, אי לכך כאשר אין כיבוד המקום לא יהיה כיבוד הורים
נורמטיבי: יש כיבוד הורים. אבל יש גם עקך אחר. עכשיו צריך לשקול איזה מהן עדיף.
והוספת סוג שלישי של דחייה: דחייה משיקולים של טריטוריה הלכתית. וכתבת, בספר לעשות מצוותך דף 228, שזה לא אותו אופי כמו דחייה לוגית, ״שם ישנו שיקול לוגי שאומר שבמקום שאין שורש לא יהיה ענף. לעומת זאת, השיקול של טריטוריה הלכתית אינו תוצאה של תלות לוגית של החובות זו בזו, אלא תוצאה של שיקול של העדפה ערכית. לחובה לכבד הורים אין עדיפות על הזכות למימוש עצמי של הבן. […] כלומר החובה לכבד הורים היא בגדר 'הותרה' ולא בגדר 'דחויה', אבל הסיבה אינה תלות לוגית אלא יחס בין ערכים״.
לא הבנתי. לי נראה שזה באמת סוג של דחייה לוגית ולא של העדפה ערכית. כאשר מתנגש מימוש עצמי של הבן עם כיבוד הורים, זה לא ששני הערכים תקפים אלא שאחד מהם גובר, אלא החובה לכיבוד הורים כאן היא בכלל לא קיימת כיון שזו לא הטריטוריה שלהם! זה אכן תוצאה של תלות לוגית של החובות זו בזו: החובה לכבד הורים תלוייה האם הם בטריטוריה שלהם או לא.
אני לא מסכים עם המשפט האחרון שלך, לי נראה שהסיבה היא לא יחס בין ערכים אלא תלות לוגית! כי הערך של כיבוד הורים כאן בכלל לא קיים כיון שהם מצווים משהו שהוא לא בטריטוריה שלהם!
אשמח להבהרה פליז, איפה עומדת הדחייה של טריטוריה הלכתית.
זה עניין של הגדרה. אכן כתוצאה משיקול הטריטוריה לא קיים הערך המנוגד. אבל נכון יותר לומר שבטריטוריה האחרת הוא קיים אבל אין לו תוקף. כלומר הערך של חיי אדם קיים גם אם זה דורש ממני לגזול כדי להציל, אבל גזל הוא חדירה לרשות אחרת ולכן אי אפשר לעשות זאת. זה דומה קצת ללוגי אבל גם להעדפות. לכן אני הגדרתי זאת כמשהו שלישי. זה לא הותר בגלל ערך מנוגד אלא בגלל שזה מחוץ לתחום התוקף שלו. יתר על כן, שיקולי טריטוריה אינם תוצאה של שיקול לוגי כמו זה שהזכרת מכיבוד הורים. זהו שיקול מטא הלכתי אבל לא לוגי. זה ההבדל המכריע ביניהם, גם אם בסוף הערך האחד נעלם או לא קיים כמו בשיקול הלוגי.
נפלא נפלא הבנתי תודה רבה.
נכון שהכוונה ב״שיקול מטא הלכתי״ היא שזה לא שיקול שמופיע פורמליות בהלכה אלא זה שיקול אשר בו ההלכה מתרחשת, נכון?
שעומד בבסיס ההלכה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer