דטרמניזם

תודה רבה על ההסבר אבל אני חושב שיש כאן התחמקות בכ"ז.
קיום הנפש לא באמת מסביר את התחושות וכיצד הם נוצרות אלא זה מקסימום אומר שיש דבר שחוקי הפיזקה לא שולטים עליו ולא ניתן להגדירו בכלים פיזיקלים
וכך התחמקנו מהצורך להבין את התהלך באופן פיזיקלי אבל לא באמת הסברנו משהו
אז למה להגיע לרוח? הרי אם נשאר רק אם פיזקה אע"פ שלא הסברנו מ"מ לא הנחנו את קיוצו של עוד יש. בניגוד לתרכיז שמסביר מבחינה פיזיקלית את המצב כרגע של המים .ובנוגע לקוגיטו של דקרט על זה בעצמו הוויכוח אולי התחושה של ההכרה היא רק תכונה של המוח הפיזי במצב מסויים.

אשמח להסבר.
נ.ב הספר ממש נפלא!

קיום הנפש לא מסביר את התחושות. התחושות (במובן שהוא מנהיר את דרך היווצרותן. זה לא הסבר מדעי). אבל התחושות בהחלט מעידות שיש כאן עוד משהו (תרכיז), שהרי חומר לא ניחן בתחושות.
לגבי הקוגיטו, אם רצונך להניח את המבוקש תמיד תגיע למסקנה שאתה דוגל בה. זה ודאי נכון. אם אתה מניח שלחומר דומם יש תחושות אין טיעון ואין בעיה. אבל הרי גם אתה הסכמת שלא נראה כך. אתה רק תוהה האם לא סביר יותר לוותר על ההנחה הזאת. אני אומר שלא. ולכן המסקנה המתבקשת היא שכנראה יש כאן משהו אחר (לא חומרי).

לא הבנתי מדוע אני מניח את המבוקש?
הרי כל הקוגיטו הוכיח את הקיום של תחושת החשיבה ואז בכל זאת יש שני צדדים או שיש נפש או שיש תחושות לחומר ע"י התופעה של אמרגנטיות וא"כ איך אפשר להכריע מכח הקוגיטו?

הסברתי. גם אתה מסכים שההנחה הפשוטה היא לא כזאת, כלומר שחומר לא חש וחושב. לכן אין סיבה להניח זאת רק כדי לדחות את הקוגיטו. זו הנחת המבוקש שעליה דיברתי.