דין קבוע
שלום הרב,
במהלך סוגיה בנזיר יב. נתקלתי ברש"י 'אישה דלא ניידא' והוא קובע כלל שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולא הולכים אחר הרוב. אפשר הסבר לכלל זה ומה ההגיון שעומד מאחוריו?
תודה
שאלת שאלה קשה. נשברו עליה הרבה קולמוסים ולא ברור לי מהו ההסבר.
לפני כמה שבועות חשבתי על הסבר, ואולי אעלה אותו על הכתב בהמשך אבל קשה לי כעת כאן.
בהמשך לבירור עניין "קבוע",
בכתובות ט"ו:
הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ולא אחר רוב סיעה גרידתא מ"ט גזרה רוב סיעה אטו רוב העיר ורוב העיר נמי אי דקא אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש לא צריכא דקא אזלא איהי לגבייהו דהוה ליה קבוע וא"ר זירא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי.
משמע שמדאורייתא מספיק "רוב סיעה", כיוון שהם "ניידי".
ולא הבנתי. הרי הבעיה ב"קבוע" הוא להבנתי, שאיסור שהוא קבוע אינו יכול להתבטל (בגלל חשיבותו), אז מה עוזר לי שההיתר שהוא הרוב אינו קבוע (ניידי), הרי האיסור (שהוא המיעוט שצריך להתבטל) – עדיין קבוע במקומו?
לא הבנתי מדוע המיעוט שצריך להתבטל הוא קבוע כאן. אבל דומני שזה לא משנה כי אני לא חושב שדין קבוע קשור לחשיבות.
כתבת:
"לא הבנתי מדוע המיעוט שצריך להתבטל הוא קבוע כאן".
אבל מבואר שם: "לא צריכא, דקא אזלא איהי לגביהו, דהוה לי קבוע", האישה הולכת לבועל, והוא קבוע. בגלל זה אנו חוששים שהוא אסור (כלומר מן הפוסלים את האישה לכהונה).
מה שעולה מן הדברים בכל אופן, שאיסור קבוע מתבטל ברוב של דברים מותרים שאינם קבועים. וזה חידוש בשבילי, בכל אופן שנסביר את עניין קבוע. לא?
ומהו לדעתך ביאור "קבוע"?
לא מבין. כשהאישה הולכת לעיר אז גם הרוב וגם המיעוט קבועים. וכשהיא הולכת לסיעה (ויש רק סיעה – כגון במקום קרונות), אזי גם המיעוט וגם הרוב הם ניידי.
"הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה": הכוונה שהיא הלכה לבועל, ואיננו יודעים אם הוא מהעיר (ואז הוא קבוע) או מהסיעה.
במקרה שבו זמנית יש שני רוב, אנחנו אומרים, רוב העיר לא תוכל להציל אותנו, אבל רוב סיעה כן. ואז אנחנו מתירים אותה.
דהיינו, יש איסור קבוע, ומולו 2 רוב, אחד שמכיל הרבה היתירים קבועים ואחד שמכיל הרבה היתירים ניידים, ואנחנו משתמשים בהם (בשני הרוב ביחד – מדרבנן) בשביל להתיר האישה.
והשאלה, איך רוב של היתירים ניידים יכול לבטל איסור קבוע?
האיסור לא קבוע אלא לכל היותר ספק קבוע (אולי היא הלכה למישהו בקרונות של הסיעה).
להזכירך, שאלתך עסקה במקרה של רוב סיעה בלבד, אבל גם שם וגם כאן אין מיעוט קבוע.
ועוד אני מזכיר שכל הדיון הזה מבוסס על הנחתך שדין קובע יסודו בחשיבות הדבר הקבוע, ולדעתי הדבר אינו כן ולכן גם אם היית צודק שיש כאן מיעוט קבוע הדיון לא רלוונטי.
כתבת: "האיסור לא קבוע אלא לכל היותר ספק קבוע". זה לא מדוייק. יש הבדלי גירסאות ופירושים בגמרא, אבל בפשטות לפי רש"י, יש מקרה בסיס באופן שידוע ש"אזלא איהו לגביהו", ומשום מקרה זה גזרו גם באופנים אחרים (שאזל איהו, או שלא ידוע מי הלך למי). באופן הבסיסי הזה יש מיעוט קבוע, כי יש אחד מאנשי העיר שאסור לכהונה, והוא קבוע בביתו.
– חז"ל החמירו בכל האופנים, והצריכו "תרי רובי", כי תרי רובי היה מועיל גם במקרה הבסיס (שבו יש "וודאי קבוע" כנ"ל, ולא "ספק קבוע"), ומשום מקרה זה החמירו שתמיד יהיו "תרי רובי".
את המשך דבריך לא הבנתי.
אני מוכן לוותר על ההסבר שהנחתי בדין קבוע. אבל עדיין אני מבקש הסבר על הדין ועל החילוק:
מדוע באופן הבסיסי (אזלא איהי, וודאי קבוע), מועיל תרי רובי, כיצד כל הרובי שבעולם מועילים לבטל את הקבוע.
כעת מצאתי בשב שמעתתא (ד' כ"ג) כדלהלן, ונראה שהוא שואל את שאלתי:
"אלא דקשיא לי כיון דעיקר גזירה משום קבוע, והיינו דגזרינן אזלי אינהו לגבה אטו אזלא איהי לגבייהו דהוי ליה קבוע, א"כ מה מהני רוב העוברים דרך העיר כיון דנבעלה תוך העיר ואילו הוי אזלא איהי לגבייהו אע"ג דרוב העוברים דרך העיר כשרים כיון דאיכא מיעוט פסולים קבוע בעיר הוי ליה כמחצה על מחצה גם נגד רוב העוברים דרך העיר".
הש"ש מאריך, ולא הספקתי לעבור ולהבין הכל, אבל כמדומה שהוא נשאר במסקנה זו, שאם אמנם ידוע לנו שהיא הלכה אליו, לא יועילו תרי רובי.
אני ממש לא מבין. אכן המקרה הבסיסי הוא סיטואציה שבה יש סיעה ניידת ויש עיר נייחת, והאישה הלכה לבועל. אבל עדיין הבועל האמיתי שאליו האישה הלכה יכול להיות מהעיר או מהסיעה, ולכן הוא רק ספק קבוע. אם הבועל היה מהסיעה אז גם אם האישה הלכה אליו זה לא קבוע. אתה סבור שאם האישה הלכה לבועל מהסיעה הבועל נחשב כקבוע כי האישה הלכה אליו? למה להניח זאת? כל הסוגיא אומרת את ההיפך.
לא הנחתי שאם היא הלכה לבועל מהסיעה דינו כקבוע. הנחתי משהו אחר:
הנחתי שאם היא הלכה אליו לבית (- "אזלא איהי", ולא "אזל איהו"), בוודאי שהבועל הוא מהעיר, כי הסיעה מסתובבת ברחובות ובשווקים, בבתים מתגוררים רק מקומיים. כך שיש כאן "וודאי קבוע".
והבנתי שמשום מקרה בסיסי חמור זה, החמירו שתמיד יהיו תרי רובי, כי תרי רובי יועילו גם במקרה קיצון כזה.
אתה מבין אחרת?
ברור שאחרת. היא הלכה לבועל אבל לא ידוע אם הבועל הוא מהעיר (והיא הלכה לביתו) או מהסיעה (ואז היא הלכה לקרון שלו)
אם ברור שנבעלה לתושב העיר אז העובדה שיש שם סיעה לא משנה כלום. מתחשבים רק בקבוצת בני העיר
ראו טור 237 שעלה בעקבות השרשור כאן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer