דין 'רדוף' כשהנרדף חפץ במעשה
שלום וברכה,
רציתי לשאול האם יהיה דין להרוג אדם הרודף אחר אישה נשואה כדי לבעול אותה, כאשר היא אינה אנוסה אלא מסכימה למעשה. כלומר, מצד העבירה הוא 'רודף', אבל היא איננה נפגעת מבחינה סובייקטיבית (ואולי אם היא מסכימה, למרות שהוא פועל כדי להגיע אליה, יש כאן רדיפה הדדית?).
וכן באופן שמישהו רודף אחרי חבירו להרוג אותו ב'המתת חסד', והנהרג רוצה בכך. האם יש כאן דין רודף מצד העבירה, או שלא כי אין כאן פגיעה סובייקטיבית בנרדף?
שאלה טובה. איני יודע. מסברא הייתי אומר שאין כאן דין רודף. פורמלית ניתן אולי לתלות זאת בשאלה האם אונס ורצון הווי כאונס או לא. אגב, מה פירוש שהוא "רודף אחריה" אם היא מסכימה. כוונתך עומד לבעול אותה? במצב כזה מדובר על הריגה כדי למנוע עבירה ולא מדין רודף. זו שאלה של כפייה על המצוות, והקצות במשובב בסי' ג נחלק עם הנתיבות בשאלה האם כופים עד מוות או לא.
אין כאן דין רודף, שכן פגיעה ברודף לא נעשית כדי להצילו מעבירה אלא כדי להציל את הנרדף (לא מעבירה אלא מפגיעה בו).
ראה על כך כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=37166
ירחמיאל, זו גופא הייתה שאלתו. התשובה איננה פשוטה כלל ועיקר. בפשט הגמרא בסנהדרין וברש"י שם כתוב שזה כן נעשה להצילו מעבירה.
אכן. ולכן ציינתי לפורום אוצר החכמה, שכן שם יש בירור של נקודה זו.
הטיעונים שם אינם מכריחים. במנה וברש"י הדברים עולים די בבירור. בפרט לאור מה שכתב שהצלה מעבירה הוא הצלה ממעשה בעייתי, ממילא כל הראיות שלו נופלות. בשרשור מקביל הפניתי לאפיקי ים ח"ב סי' מ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer