דעת הרמב"ם בצד השווה

האם לשיטת הרמב"ם יש הצד השווה? לכאורה נראה שהוא בכלל לא פסוק את המקרים של הצד השווה בנזקי ממון פרק יג

אכן נראה שהוא לא הביא את המקרים הללו. אבל אני לא חושב שזה קשור לתפיסה מסוימת לגבי הצד השווה. בכל מקרה היה עליו להביא את זה.

השאלה שלי היא שלא ברור מדבריו כלל כיצד הוא הבין את הצד השווה, האם לומדים את הפטורים? האם לא לומדים פטורים בכלל? לכאורה יש נפק"מ רבות

לא רואה כיצד ניתן ללמוד מהיעדר משהו כזה. הוא לא הביא את זה להלכה, וכעת אתה יכול להציע ניחושים שונים מדוע. לא נראה לי שתגיע כך למסקנות על שיטתו ב"צד השווה".