דרגות בעבודת השם
שלום רב,
שמעתי את את הרצאתך בנושא תורה ומצוות .
שם את ה מסביר כי הדרגה הראשונה, ההכרחית, הבסיסית לעבודת השם (קיום תו”מ) היא זו הנובעת מעצם הציווי של השם נטו. הבחירה לקיים את המצווה מתוך מחויבות שאין בצידה שיקולי רווח או הפסד.
מאידך, אתה מוסיף ומסביר שמדרגה נעלה יותר זו המדרגה של קיום המצווה מתוך “אהבה או יראה”, שמשמעותן, לדבריך, שיקולי תועלת או רווחים כאלה ואחרים (“לא לשמה”).
ככל שאני מבין, הסדר אמור להיות הפוך. כלומר, אדם המקיים את המצווה מתוך שיקולי תועלת (פרנסה, בטחון, זוגיות וכו’) , הוא עובד את עצמו. לא את השם.
בעוד שאדם שבוחר לעבוד את השם רק מתוך מחוייבות טהורה , הוא זה המקיים את המצווה לשמה , כי שכר מצווה – מצווה.
האם המושג “אהבה או יראה” (הייתי מדגיש דווקא את האהבה בניגוד ליראה) אם כן, אין כוונתו דווקא לקומה רוחנית /תובנה נשגבת יותר שאין בינה ובין שיקולי תועלת או רווח ולא כלום ?
אחרת אני לא מצליח להבין את סדר החשיבות עליו הצבעת…
תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום רב,
קצת התבלבלתי… אם כך אינני מצליח להבין מדוע בשיעור דירגת את עבודת השם מתוך מחוייבות במקום הנמוך ביותר. נמוך מזו הנעשית מתוך מוטיבציה של עבודה מיראה או אהבה?
כלום עבודה מחמת ציווי טהור אינה בבחינת הכרה/תובנה "בוגרת" יותר לאחר הקניית "ההרגל" (המגיע בשלב ה"לא לשמה") ?
בברכה,
לא דירגתי אותה כך. הפוך, זו הדרגה הגבוהה ביותר. מה שטענתי הוא שיש מקום גם לעבודה מאהבה ויראה, אלא שזה בקומות עליונות יותר. כלומר הקומה הבסיסית ביותר היא המחויבות, ועל גביה יש להוסיף אהבה ויראה. מחויבות בלי אהבה ויראה (קומה א בלי ב) היא עבודה לשמה אלא שלא מושלמת. עבודה מאהבה ויראה (קומה ב בלי קומה א) אינה לשמה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer