חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם. דומה למיכי בוט.

דרך לימוד סודות התורה

שו"תקטגוריה: פילוסופיהדרך לימוד סודות התורה
אלי שאל לפני 3 חודשים

התפיסה שלנו היום היא שככל שמסבירים באופן ברור יותר, כך הידע מתקבל טוב יותר, וזה גם מעיד שהמסביר מבין טוב יותר (גם בעולם הלמדנות אומרים "חיסרון בהסברה הוא חיסרון בהבנה").
מצד שני, המשנה והגמרא בחגיגה תחילת פרק שני מדברים על כך שגבי מעשה מרכבה מוסרים רק ראשי פרקים, והוא מבין מדעתו. הרמבם בפירוש המשנה שם מסביר "לפי שיש שם ענינים הנחקקים בנפשות השלמים מבני אדם, וכשמסבירים אותם בלשון וממשלים אותם במשלים פג טעמן ויוצאין מענינן".
אני יודע שאתה לא עוסק במה חשב הרמב"ם. השאלה שלי לגבינו – האם גם בתפיסה שלנו אנחנו מכירים רעיונות שחשוב דווקא לא להסבירם לגמרי, כדי שהלומד יבין מדעתו?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 חודשים
ראשית, כן. יש נושאים שקשה להסביר אותם ועדיף לתת ללומד רמזים ושישלים מדעתו. יש אומרים שזה עניינה של שירה. שאי אפשר לכתוב זאת בפרוזה. שנית, לפעמים הסבר מוחשי מדיי גורם לך לפספס את הניואנסים הדקים והעדינים של העניין ועדיף לא לתת אותו. זו המחשה שמקלקלת כי נתפסים אליה. כמו שכתב הרמב"ם על תארי האלוהים.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

אלי הגיב לפני 3 חודשים

תודה על התשובה.
לגבי שירה – התועלת שבה היא רק במישור הרגש, היא הרי לא מוסיפה את מידע. אם כן, היא לא שייכת לנושא. לא?
יש עוד דוגמאות לרעיונות שמובנים טוב יותר אם לא מסבירים אותם לפרטיהם?

מיכי צוות הגיב לפני 3 חודשים

זאת גופא הייתה הטענה: ששירה כן מעבירה אלינו משהו, אלא שלא ניתן לנסחו בפרוזה. הרחבתי על כך בטוריי על שירה 107-113.
רק עכשיו סיימתי לדבר על נתינת גט והדגמתי דרכה את מגבלותיו של תיאור מפורש ומנוסח, ואת אופיו הקזואיסטי של התלמוד. ראה בטור 707 ובטור על אופיו הקזואיסטי של התלמוד.

השאר תגובה

Back to top button