עקרון "הטעם המספיק"

עקרון הטעם המספיק, שניסח הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ, הוא מושג יסודי שמשמש אותי רבות כדי להבחין בין אקראיות, דטרמיניזם ובחירה, וכן בהוכחות לקיומו של אלוהים. בניגוד לעקרון הסיבתיות הקובע שלכל דבר שנוצר יש סיבה שקדמה לו בזמן, עקרון הטעם המספיק קובע שלכל דבר שקיים חייב להיות טעם שמסביר מדוע הוא קיים ומדוע הוא כפי שהוא ולא אחרת. ההבדל המרכזי הוא שטעם יכול להיות מיושם גם על דברים שהיו קיימים מאז ומעולם (כמו חוקי הטבע, שגם אם אינם זקוקים ל"סיבה" שיצרה אותם, הם זקוקים ל"טעם" שיסביר מדוע הם כל כך מיוחדים), וכן בהסברים תכליתיים, שבהם הטעם מופיע אחרי הפעולה (כמו אדם שפועל מתוך רצון חופשי למען מטרה עתידית).

אם אתה מחפש ללמוד על העיקרון ממקורות חיצוניים, אני ממליץ בחום על ספרו של הפילוסוף האמריקאי ריצ'רד טיילור, "מטאפיזיקה", ובפרט על הפרק העשירי העוסק באלוהים ובעקרון הטעם המספיק. מקור נוסף הוא כמובן כתביו של לייבניץ עצמו, כגון "השיטה החדשה וכתבים אחרים על תורת המונדות".

באשר לכתביי, עסקתי בעקרון זה בהרחבה בכמה מקומות, ואחלק זאת לספרים ולבלוג:

בספרים שלי:

• המצוי הראשון: בספר זה אני דן בעקרון הטעם המספיק בעיקר בשיחות השנייה והשלישית. שם אני מראה כיצד העיקרון הזה משלים את הראיה הקוסמולוגית והפיזיקו-תיאולוגית, ומסביר מדוע גם עולם קדמון או חוקי טבע נצחיים מצריכים טעם, מה שמוביל להכרח בקיומו של יֵש שהוא בגדר "סיבת עצמו" (אלוהים).
• מדעי החופש: בפרק השישי אני עושה שימוש בהבחנה בין "סיבה" ל"טעם" כדי להגדיר את הרצון החופשי. אני טוען שם שהחלטה חופשית אינה מתרחשת מכוח סיבה (שהרי אז היא הייתה דטרמיניסטית), אך היא גם אינה אקראית, משום שהיא נעשית לשם תכלית. התכלית הזו היא ה"טעם".
• אלוהים משחק בקוביות: הספר נוגע בעיקרון סביב השאלה של חוקי הטבע הייחודיים שלנו. כדאי לעיין שם במיוחד בנספחים ב' ו-ד' העוסקים בהסברים טלאולוגיים (תכליתיים) ובראיה הפיזיקו-תיאולוגית.

בבלוג ובאתר:

• מחברות בענייני אמונה: עסקתי בעיקרון בהרחבה במחברת השנייה (שם אני מראה שהוא חלש יחסית בהקשר של בריאת יש מאין) ובעיקר במחברת השלישית, שם אני מיישם אותו על הראיה הפיזיקו-תיאולוגית להוכחת קיומו של מתכנן תבוני לעולם.
• טורים ושו"ת: תוכל למצוא דיונים רבים ומעמיקים על ההבדל בין סיבה לטעם בטור 144 ובטוקבקים שאחריו (העוסק בראיה הפיזיקו-תיאולוגית), וכן בסדרת הטורים העוסקת בסיבתיות (החל מטור 459 והלאה).

  עד כאן דברי המחברת שליט"א.

  יש על כך פרק בספרו של ריצ'רד טיילור, מטפיזיקה.