האיזון בין הסתגרות להתערות: עבודה, חברה ושילוב בצבא מול שמירת תורה ומצוות
מאחר שההשתלבות בחברה הכללית — בעבודה, בלימודים, בקניות, בשירות בצבא ובשאר תחומי החיים — עלולה להקשות יותר על שמירת תורה ומצוות מאשר הסתגרות במסגרת מוגנת כמו ישיבה, כולל או הבית, אך מצד שני קיימת גם חובה וגם צורך אנושי ומעשי להשתלב במרחב החברתי לצורך ניהול חיים תקינים, כיצד ניתן להבחין באילו תחומים עדיף להישאר במסגרת מוגנת ומבודדת, ובאילו תחומים ראוי ואף נדרש להתערות בחברה הרחבה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
יש לי רעיון, קיום המצוות נועד לדור מסוים שתלה תקוותיו ואת הבנתו בעולם באל. אם נתבונן היטב רוב התנך מתאר מערכת יחסים של תן וקח עם האל. כיום שהמדע מספק פתרונות הכי טובים לכל תחומי החיים כבר אין טעם בקיום מצוות. מה דעתך על הרעיון מיכי? ( חשוב לי לציין שהרעיון הוא אמיתי ולא ניסיון הטרלה )
כשה׳ מציע לעם ישראל לקבל תורה הוא אומר ״וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ – לא מוזכר פה כלום על יחסי תן וקח חומריים, אלא רק הצעה להיות עם קדוש, שזה דבר שנכון לעכשיו המדע עדיין לא מצא דרך להשיג אותו.
רעיון נהדר ואפילו קצת מקורי. השאלה החשובה אינה האם הוא נהדר או מקורי אלא האם הוא נכון. איני רואה שום אינדיקציה לכך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer