נעל, רגל, ותורה נצחית: האם האדם צריך להתיישר אל התורה או הפוך?

שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א

שמעתי משל מעניין על אלו שמבקשים "להתאים את התורה לדור": אדם (עני) שנעלו לוחצת לו ברגל, יחתוך קצת מהנעל כדי להקל על עצמו. אבל לא יעלה על הדעת לחתוך את הרגל שלו כדי שתתאים לנעל. כך גם ביחס לתורה: לא "חותכים" את התורה כדי שתתאים לאדם, אלא האדם צריך להשתנות ולהתאים את עצמו אליה, בבחינת "ואל תאמר שהיא תבוא אחריך".

ניסוח דומה מיוחס לרב חיים (מבריסק) בכך שצריך "להתאים את השכל לתורה, ולא את התורה לשכל" (אישית האמירה הזו מעצבנת מאוד).

אבל כאן מתעוררת אצלי שאלה עקרונית יותר, שאולי נוגעת לעצם מושג "פרשנות התורה",

האם באמת נכון לחשוב שהתורה היא מערכת קבועה, אובייקטיבית ונצחית, שהאדם רק נדרש להתיישר אליה – גם כאשר היא מתנגשת עם אינטואיציות, מושגים וקטגוריות חשיבה של זמנו, או שלא?

זאת ועוד, היכן עובר הגבול בין פרשנות לגיטימית לבין עיוות התורה בשם "התאמה לדור"?

אשמח לשמוע בבקשה תשובתו הרמתה בנושא חשוב זה.