האם הרב לא חושש שדרכו תוביל לרפורמה וזלזול רציני באלוהיותה של התורה אצל אלו שיקחו את דבריו צעד אחד קדימה?

אני לא מדבר על תופעות אלא על אנשים. אני לא משנה דור אלא לכל היותר גורם חלקי לשינוי אצל אנשים פרטיים. אנשים פרטיים מושפעים מדבריי בכל מיני צורות. יש שזה מדרדר אותם החוצה ויש אחרים שזה מחזק אותם מאד ודווקא העמדות הקונוונציונליות מדרדרות רבים כאלה החוצה. לכן אי אפשר לקבוע מסמרות כאן. ומכאן גישתי היא שאיני מתייחס לשיקולים כאלה. אני אומר את מה שנראה לי נכון, ומה שיהיה יהיה. יש שמחרימים את דבריי, ואולי זה טוב כי להם זה לא נחוץ ולא  מתאים. אבל יש כאלה שצריכים אותם ונעזרים בהם, ועבורם אני כותב. שיקול של מדרון חלקלק הוא מבחינתי משהו שיכול להיות מופעל רק במצבי קצה: כשהסכנה ברורה ומיידית גדולה ורחבה, ושאין שיקול נגדי (כלומר שאי הפרסום אינו מוביל גם הוא למדרון חלקלק הפוך). מה עוד שעצם הפרסום הוא תועלת בהתקרבות לאמת, ואם לא אפרסם אז בהגדרה ייווצר מדרון חלקלק לכיוון השקר.