האם יש חובה ללבוש ציצית בזמננו?
שלום וברכה, ידוע שהבגדים שלנו פטורים מציצית בגלל שאין בהם ארבע כנפות, אבל בכל זאת רבים ממשיכים ללבוש בגד של ארבע כנפות ולחייב את עצמם בציצית, שמעתי נימוק לזה ממעשה רב קטינא בגמרא במנחות מא ע\"א שהוא לבש בגד שאין בו ארבע כנפות כדי להיפטר מציצית ומלאך הגיע מהשמיים וביקר אותו על כך ואמר שבעידנא דריתחא מענישים על זה, הנימוק הזה תמיד נשמע לי מאוד מוזר, רק בגלל מעשה מיסטי כזה אנחנו ממשיכים ללבוש ציצית? האם יש סיבות נוספות שבגללם כדאי ללבוש ציצית? (ראיתי שהרב לובש ציצית) אשמח לדעתך המפורטת בעניין, ואשמח גם לדעתך האם צריך להוציא ציציות לבחוץ או להשאיר אותם בפנים
המעשה הזה כנראה לא היה ולא נברא. הוא בא ללמד שיש עניין לחייב עצמי ללבוש ציצית. בפשטות זה רק כדי להרוויח מצווה. ותוס' כתבו שהעונש הוא רק במקום שנוהגים ללבוש בגד ד כנפות והוא מתחמק כדי לא להתחייב בציצית. אבל במחוזותינו שלא לובשים זאת בלי קשר לציצית, לית לן בה. ומה שנהגו ללבוש זה כדי להרוויח מצווה. אפשר גם ללכת בלי. הציצית בחוץ תלוי במנהגים. בפשטות כתוב "וראיתם אותם" ולכן סביר להוציאם.
תוס' באיזה ד"ה?
ראה מרדכי מנחות סי' תתקמא.
תודה
איזה עוד מצוות יש בסגנון הזה? שאין חיסרון בלא לקיים אותם אבל המקיים אותם "מרוויח מצווה"?
ברכת המזון למשל. שחיטה. ועוד הרבה.
מה פירוש ברכת המזון?
האם אין חובה לברך?
ואם כן, אפשר מקור לכך?
אם אינך אוכל לחם כדי שביעה אין חובה לברך. בדיוק כמו שאם אינך לובש בגד ארבע כנפות אינך חייב בציצית.
אבל מדרבנן יש חובה לברך אם אכלת כזית ולא שבעת, לא?
אז מה?
כלומר שיש חובה לברך אם אתה אורתודוקס ולא קראי או משהו, וזה לא סתם בגדר המלצה או הוספה כמו מצוות ציצית.
וגם אם רבנן תיקנו שצריך, אז אם אתה לא מברך אתה מבטל מצוות עשה, מה שלא קורה אם לא לובשים ציצית.
יש כאן חוסר הבנה מאד יסודי בהלכה. אין אנו עוסקים באורתודוקסיה או לא. השאלה עוסקת בהלכה ולא בסוציולוגיה.
יש חובה לברך אם אכלת כשיעור. אם אכלת פחות מכשיעור אבל לפחות כזית יש חובה מדרבנן. אם לא אכלת כזית לחם אין שום חובה לברך. לכן זו מצווה שאינה חובה, בדיוק כמו ציצית. אין שום הבדל. השאלה האם יש רובד דרבנן או לא אינה רלוונטית לדיון.
שתי אלו הן מצוות חיוביות מותנות. יש דיון אחר על מצוות קיומיות, שהן מצוות שאין שום חובה לעשותן, אבל אם עושה יש לו מצווה. שים לב להבדל: במצוות כמו ברכת המזון או ציצית יש חובה לעשותן אלא שהיא מותנית בהתקיימות תנאים מסוימים. במצוות קיומיות אין כלל חובה. ההבדל הוא שבמצוות קיומיות אין בכלל מצב של ביטול עשה שהרי אין חובה. לעומת זאת, במצוות חיוביות מותנות יש ביטול, אם התקיימו הנסיבות ולא ביצעת את המצווה.
הארכתי בזה בסדרת הטורים על מצוות: 414 – 418. תוכל לקרוא שם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer