האם לפסול ספר בגלל מעשיו של המחבר?

אמנם נכון שמבחינה עניינית אין לפסול ספר בגלל מחברו, אך מאחר שמבחינה ציבורית זה מתפרש כתמיכה בנאשם, האם אין בכל זאת מקום להימנע מכך?

תודה רבה, כמה חידודים:

1. לא הצלחתי להבין מה ההבדל אם אני לומד בע"פ או בכתב מהרב?

2.האם אין ערך חינוכי, לפחות עבור ילדים, שלא יהיה במדף ספרי הילדים ספר של אדם כזה (שהרי הילדים יודעים מהתקשורת מה קרה)? (לעניין ביקורת על התוכן, אני מבין שהרב מתבסס על זה שההורים ביקרו את תוכן הספרים מאחר שייתכן שלילדים יהיה קשה יותר להפעיל חוש ביקורתי כאן).

3. האם יש משקל לכך שאצל ולדר העניין אולי לא ודאי?

תודה רבה!

שמואל,
אז תקרא בסתר. מעבר לזה אין שום חשש שאתה תומך במעשיו, כי אף אדם שפוי לא תומך במעשים כאלה, כולל ולדר עצמו לכל היותר יש הטוענים שהוא לא עשה זאת. ואם מישהו מבין מכאן שהמעשים הללו לגיטימיים (הוא מעריץ עיוור שלך) – אז באמת בטלה דעתו (או חוסר דעתו).

פלוני,
1. זה לא הבדל בין בכתב לבעל פה. כשהתור עברה בעל פה אז המידע עבר מרב לתלמיד ורתה צריך לבמוך עליו שאינו מסלף. אין לך דרך לדעת את המידע בלעדיו. אבל כיום, אחרי כתיבת תושבע"פ, אין תלות כזאת של תלמיד ברב. המידע נגיש לכולם, ודרכי ההיסק ניתנות לביקורת הגיונית.
2. ראה בתשובתי לשמואל.
3. ולדר כבר איננו. השאלה מה לעשות עם הספרים. אפשר להשתמש בהם, ולכן לא משנה אם זה ספק או ודאי.

הרב, בהנחה שהוא עשה כך והכחיש,
האם הרב לא חושב שיש בעיה חינוכית לתת ספרים כאלה לילדים?
לא באספקט של התוכן ואולי עוד X שנים שכולם כבר ישכחו אין שום בעיה לקרוא שם…
אבל אני מתכוון בלגטימיות או באספקט החינוכי בתור הוראה כללית.

אמרתי כבר בבירור שאיני רואה בזה שום בעיה.