יחס לרבנים שסרחו

אין שום חילוק ושום איסור. כשאתה קורא ספר אתה לא אמור לראות בו מקור סמכות אלא מקור השראה. אם יש שם רעיונות טובים – קחם משם. ואם לא – אל תקרא גם אם המחבר הוא צדיק יסוד עולם. כנראה על כך נאמר (על אחר): ר"מ תוכו אכל קליפתו זרק. פסיקת הלכה מאדם כזה היא בעייתית (אם כי גם לא מופרכת), כי הפסיקה שלו אולי מוטה מיצרים. בתחומים ניטרליים אפשר גם ללכת אליו (אם כי נראה לי שלא ראוי לתת לו מעמד של פוסק ששואלים אותו).