האם פסיקתו של רב בדיני ממונות פותרת אדם בדיני שמיים?
האם פסיקתו של רב בדיני ממונות פותרת אדם בדיני שמיים?
לצורך העניין פלוני מתלבט לגבי איזה שהוא תקבול עתידי האם מותר לו לקבל אותו או לא.
פלוני הולך לרבו ושואל אותו, רבו פוסק שמותר.
לצורך העניין רבו טעה, ופלוני אינו יודע, ואת זה פלוני עשוי לגלות בבית דין של מעלה.
ברור כי בדיני אדם אותו אדם פטור(מבחינה הלכתית לפחות), השאלה היא האם אותו אדם פטור בדיני שמיים, או עליו ללכת לחומרה ולוותר על אותו תקבול עתידי?
ובאופן כללי, האם על אדם ללכת לחומרה בכל ענייני בן אדם לחברו, או שפסיקתו של רב פותרת אותו בדיני שמיים?
לא הבנתי את השאלה. אם זה יתברר לו אחרי שמת (יאמרו לו בשמים שהרב טעה), מה אתה רוצה שהוא יעשה כעת? עכשיו הרב הורה לו ואין שום סיבה שיחשוש לטעות. אתה רוצה שכבר כעת יוותר על התקבול בגלל חשש שרבו טעה? אין שום סיבה לחשוש לזה. ברור שיכול לסמוך על הוראת הלכה אין שום צורך לחשוש שמא הרב טועה. אם היה חשש כזה, הוא אמור היה להיות גם באיסור והיתר ולא רק בממונות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer