האם רציונלי לכפור בעל-טבעי

ה"ראיה" מהחוייה הדתית של הכוזרי, לדעתך שטות?
הכוזרי מדבר על הקונצנזוס אודות אינטואיציה רוחנית. נראה שמאיר גם שואל משהו בסגנון.

לא מכיר את הראיה הזאת. אם אתה רוצה לדון, צטט או תאר אותה.

אני לא זוכר במדויק, אבל לזכרוני גוף הטענה הוא: יש אינטואיציות שמעידות על אמת, הקריטריון המרכזי הוא הסכמה רחבה מאוד על האינטואיציה (לדוגמא, מתמטיקה) לטענת ר' יהודה הלוי, לכולנו יש אינטואיציה אודות 'על טבעי' (הגדרה שלי, לא זוכר את שלו – אולי הוא מדבר ישירות על בורא)
אני חושב שהוא גם מביא "ראיות" לכך שכולנו אינטואיטיבית מאמינים (צריך רציונליזם בשביל לכפור באינטואיציה הזו)
אמנם לא ציטטתי את הראיות שלו על ההנחות בטענה, אבל תוכל להתייחס האם אתה מכיר ראיות כאלו ובהנחה שישנן, האם הטענה תופסת והאם היא חזקה.

אתה מערבב בין מושגים. כאן אין מילה על חוויה. יש אינטואיציות. זה משהו אחר לגמרי. אם יש לי אינטואיציה כלשהי אני נוטה להאמין לה אלא אם יש לי ראיות נגד. בשביל זה אינו צריך את הכלליות שלה (שהיא קיימת אצל אנשים רבים). חוויות לא אומרות לי הרבה.

כמובן שאינטואיציה וחוויה אלו מושגים שונים. השאלה של מאיר רק הזכירה לי וחשבתי שזה אולי ידייק אותה.
1: אין שום קשר בין חוויה לאינטואיציה? הייתי אומר שיש חוויות עלילתיות (ישו נגלה אלי בחלום) ויש חוויות שהן זקק של חווית ממד מיסטי (בעקבות חליי בקורונה הסתגרתי בבית חודש התכנסתי בעצמי ולפתע לפתה אותי הידיעה העמוקה שיש אלוהים) האם הסוג השני הוא לא חוויה שרוכבת על האינטואיציה? בדומה לרוממות רוח בעקבות נוסחה מתמטית.
2: כשאנחנו דנים בטיעון אוניברסלי (שיכול לשכנע מישהו מלבד עצמך) אין שום צורך בכלליות של האינטואיציה?
3: לדעתך הטענה שכולנו מאמינים איפשהו (יש בזה מן האמת, "אין אתיאיסטים בשוחות") היא לא עוצמתית מספיק בשביל לומר שזו אינטואיציה שמעידה על אמת יסודית?
4: לדעתי יש אינטואיציה כללית על ממד נוסף – מה שהוביל את כל (!) החברות במהלך ההיסטוריה לבניית הגות או דת סביב הנושא (כמובן שהיום מפטירים בזלזול שזה צרכים פסיכולוגיים אנושיים). היום רווח שרציונליזם הוא חזות הכל וטענה שמתחילה במקום אחר לא זוכה למבט)
אתה מסכים?

לא יודע מה זה "רוכב". הבחנתי בין רגש לאינטואיציה ואין לי מה להוסיף. אם הרגש הזה מבטא אינטואיציה שלך אז יש לך אינטואיציה.