הגאווה בצורך להסביר הכל

שלום וברכה, 
בהנחה שכאשר התחילו להאמין באלים/אל,  האמונה נבעה מצורך להסביר איך נברא העולם או איך מתקיימים תופעות טבע וכד, האם זה לא יהיר וחוסר ענווה משווע שכתוצאה מזה שהם לא יכלו להסביר תופעות ועובדות שלא הבינו הם  תלו את זה בכח עליון שמעבר להבנת המח האנושי ומצריך אמונה עיוורת, במקום פשוט להודות שהם לא יודעים איך העולם נברא ואיך להסביר תופעות טבע, ופשוט לחיות עם זה, והעולם הוא מקום גדול ואנחנו אנשים קטנים שלא יודעים להסביר הכל, האם זו לא ענווה בסיסית?
והיום אם יש אדם שלא מאמין באלוהים ישר תוקפים אותו "ואיך נברא העולם ללא יוצר??" , התשובה היא אנחנו פשוט לא יודעים ולמה ככ קשה להיות מספיק ענו בשביל להודות בזה.