הגדרת הרוחניות

אם יורשה לי, הגדרה גולמית של "רוחניות": ישויות, עקרונות, תהליכים או מצבים שהמכנה המשותף להם הוא שהם מוחלטים. "מוחלטות" זו מעמידה אותם מחוץ לזמן.

לגבי ישויות "גבוליות" (פוטונים או גלים): להבנתי הן לא "מוחלטות" ולכן לא מחוץ לזמן. ממילא ניתן באופן עקרוני למדוד אותן בערכים כמותיים (מה שלא ניתן להגיד על "עצמים" רוחניים כמו אהבה, נשמה, אלוהים, ערכים וכו').

כאמור זוהי הגדרה חלקית אבל לדעתי עומדת למבחן מעשי ברוב המקרים.

נקודונת קטנטונת נוספת שפרחה מזיכרוני הרוחני…

הרוחני קשור בהיררכיה (ולכן גם ברציונאליות) שבראשה עומדת ישות מוחלטת. אם נרצה, אלוהים.

אני לא מסכים (אי אפשר לשנות אישיות?). נהניתי מהעמידה במבחן המעשי (!) 🙂

1. למה מהדברים שאמרתי אתה לא מסכים? אמרתי כמה.
2. אמרתי שרוחניות היא מוחלטת (גם אם עדיין יש לברר באיזה מובן בדיוק). לזה אתה גם לא מסכים?
3. על אישיות כבר דיברנו בעבר. לא הגדרת מספיק טוב למה אתה מתכוון כשאתה מביא אותה כדוגמה.
4. עכשיו אני מנסה להגדיר: אפשר להבין את מושג האישיות בשני אופנים. הראשון- במובן מטפיזי רוחני (נפש, נשמה וכו').
5. אם אנחנו מדברים על המובן הזה אני מתקשה לראות איך ניתן לדבר פה על שינוי, במיוחד שינוי כמותי.
6. אבל אפשר להבין את המושג "אישיות" גם באופן אחר, כלומר ברמה פסיכולוגית-פיזיולוגית: קוגניציה, התנהגות ותגובות רגשיות.
7. אם אתה מדבר על המובן הזה אז באמת אין בעיה לייחס לו שינויים. אבל אז לא מדובר בישות מטפיזית-רוחנית.
8. בקצרה: המובן הראשון הוא פילוסופי וה"אישיות" משמשת כמצע; המובן השני הוא "מדעי" והאישיות איננה אלא סט הדפוסים שעל פיהם היא פועלת.
9. קח לדוגמה אותי ואת אישיותי: בעבר הייתי אדם מר נפש ומתוסכל. עם השנים הוטב מצבי והיום אני אדם נרגן, מיזנטרופי ומחרחר ריב. לאור זאת בהחלט נכון יהיה לומר עליי שהשתנו אצלי דפוסים חשיבתיים, רגשיים והתנהגותיים. אבל האם תוכל לומר שאני אדם אחר? שיש פה אישיות נוספת? "דורון" חדש? אני לא בטוח.

לא יודע מה פירוש "מוחלטת": לא ניתנת לשינוי? איני רואה שום סיבה להניח את זה. ובוודאי לא נכון שזוהי ההגדרה של הרוחני (זה גם לא ניתן לבדיקה).
אם האישיות משתנה (למשל תכונות אופי ודרך התנהלות), כיצד אתה יודע שהאלמנט הרוחני נותר ללא שינוי? אם כוונתך שזה עדיין אותו אדם, זה נכון גם לגבי הספינה של תזאוס שהיא עצם חומרי.

אם יורשה לי.. אולי ייחודה של האישיות כרוחניות ברת שינוי נעוץ בהרכבה הדואלי הייחודי – רוח וחומר.
הרי כך הוא היחס המסורתי לנשמתו הרוחנית של האדם, שלאחר שעזבה את העולם הזה מסתיימת אפשרות התיקון והשינוי והיא נתונה לגמול ע"פ ערכה הרוחני המוחלט. כמו שאמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה".

יורשה 🙂
אולי אתה צודק

מיכי,

1. ראשית עלינו להסכים שיש מובן כלשהו למילה "מוחלט" (כשם שיש מובן כלשהו למילים "יחסי", "שולחן" או "עטלף פירות"). זה עוד לפני שנסכים בינינו מהו אותו מובן. מן הסתם גם לך יש פרשנות כלשהי למושג זה…
2. וזוהי ההצעה שלי: אני חושב שעצם רוחני לא נתון לשינויים עס ההנחה (הסבירה בעיניי) שאין בו כל ריבוי. בשפה פילוסופית- הוא "פשוט". כשיש חלקים בעצםמן הסתם יש בניהם יחסים מסוימים ואלו יכולים- אפילו רק אם באופן עקרוני-לוגי- להשתנות. כשאין ריבוי אז אין יחס וממילא לא יוכל להיווצר שינוי.
3. נכון שגם "אישיות" נראית לנו מורכבת (לא פשוטה), אבל כאמור. ניתן לפתור זאת אם מפרידים בין רובדיה האקטואליים למצע הרוחני העומד בבסיסה (אם אכן יש כזה).
4. לגבי ספינתו של תזאוס אני חולק עליך לחלוטין. ככל שאני מבין האפשרות היחידה לדבר על זהות מתמידה של עצם חומרי היא "לערוב" לו ע"י הנחת קיומה של מקבילה רוחנית ויציבה יותר המשמשת לו כעוגן (מעין אידיאה). אם אתה לא מוכן לעשות את הצעד הזה אז העצם איננו באמת אותו עצם אלא בשיתוף השם.

דביר,

אני לא בטוח שמה שאתה מציע שונה ממה שאני הצעתי- דואליות בין הרובד האמפירי (או לפחות האקטואלי) לבין הרובד המטפיזי-רוחני.

טוב, כל אחד הביע את עמדתו והבוחר יבחר.