הגשמיות

מהכותרת היה אפשר להבין שהתכוונתי לשאול שמשמע שלהשם יש צורת גוף וראיתי דעת הרמבם והרבה פרושים ולא הניחו דעתי אני רואה את הכתובים מורים באופן חד משמעי על גשמות השם [וכן קטעים רבים בפרשה כמו בני האלוהים ואיכה ועוד] תודה

הכי קרוב למשהו נורמלי כתוב ברשת בנושא יש פה

https://www.knowingfaith.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

תודה אני מכיר את הפרשנות הזאת טוב ואני מרגיש מאוד לא בנוח עם זה
חשבתי לעלות דעה אחרת והיא שהנה דעתי כי לא כל התורה נכתבה בסיני ע"י משה
[עיין בא"ע ריש חומש דברים בשפינוזה מאמר תאולוגי מדיני וזה היא הנחתי הפשוטה אלא אם יש לרב דעה אחרת בעניין השמח לשמוע] וא"כ אולי פרשה זו נוספה ע"י עורכי התורה שרצו להתחיל מההתחלה
לי באופן אישי זה פוטר הרבה בעיות א סיפור הבריאה מול האבולוציה ב הרבה קטעים יש שם בעניין גשמות האלוהים כמו אלוהים אולך בגן או שואל איכה וגם שבני האלוהים מתחתנים עם בנות האדם וגם סיפור נוח והמבול וסיפור מגדול בבל הכל נשמע מוזר והאמת שבקשר לסיפור נוח כבר נמצא שהיה לסגה לאומית אז ונמצא גם במסופטומה וכנראה גם בישראל ולכן נכנס לתנך תודה

לא אלוהים ברא את האדם בצלם – אלא האדם ברא את אלוהים בצלמו. ואתה אכן צודק, אלוהים שמתואר במקרא הוא כדמות אדם. אם אתה רוצה הרחבה מלאה לגבי זה, תקרא את ה'מיתולוגיה היהודית' של חגי דן. שם הוא זיקק את כל החומרים המיתיים של כל הספרות הענפה בקיצור מתומצת ובסוף כל פרק את כל המקורות. לגבי התנ"ך עצמו, הוא נכתב ע"י מאות סופרים ובבית המקדש לאורך מאות שנים מהמאה ה-5 לפנה"ס ובדיעבד. וכולו נכתב תחת קורת גג אחת. מה שמספרים לך שהתורה נכתבה ע"י משה אלו סיפורי מעשיות מהמסורת של חז"ל.

א – מילא שאתה טוען כהרגלך דברים לא מוכחים (שחלקם אף שגויים לכל הדעות) בנחרצות – לפחות תעשה זאת כמו שצריך.
התמונה המקובלת היא כתיבה היא אם כבר החל מהמאה ה8-סוף 9.

M. כתבתי לך שאני א נקודה ואתה גובל במכנה שם רע לחברו. 'היא הכתיבה היא' – מספיק פעם אחת 'היא'. אתה לא באמת רוצה לדעת כמה אתה מדגדג לי. שלא תגרום לי להלבנת פניך בפומבי. תצטרף לחבריך המסורתיים כמו הקישור פה ששלחת, אלו פטפטנים רק שיקבלו את דבריהם – כיאה לך. אתה כותב 'כהרגלך'. מאיפה למדת לשקר ככה? מהחרדים? מה היית שם?

שנאמר חבל יש לך פנים אדומות

ואם כבר דקדקת בציציותיו של M היה לך לתפוס יותר בהערה אחרת שבא לכלל חמדנות בא לכלל טעות בלמדנות. שכתב שיש שתי בעיות האחת לטעון בנחרצות דברים לא מוכחים, והשניה לתאר נכון את הדברים. ואמר שדרכך ללקות בבעיה א וכאן לדעתו לקית גם בבעיה ב. אבל בסוגריים שם כתב שחלקם אף שגויים לגמרי, כלומר תיארת לא נכון, וא"כ כבר למדנו שדרכך גם בבעיה ב ומה הוסיף לחדש. והנלענ"ד דכוונת M שיש גם בעיה שלישית של ציטוט מדויק של טענה מחקרית אלא שהטענה הזו הופרכה לרסיסים. ואמר שדרכך בבעיה א ובעיה ג וכאן התחדשה גם בעיה ב.

מישהו שם למעלה הביא קישור לא נכון, אם מישהו מתעניין בתגובה הולמת ומחקרית נגד המצאת היקורת המקרא ותורת הספקולציות שלה, מוזמן ללמוד את המסה שכתב הרב ד"ר יואל בן נון שעסק בנושא מהמסד ועד הטפחות, כאן:
https://www.knowingfaith.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA

ודי לי לומר, שביקורת המקרא מלאה אסכולות מתנגדות אחת לשנייה ואין בה שום עדיפות לעומת ההסבר המסורתי. תוכן המאמר לעיל מברר דרכו מול האסכולות השונות ומציג הסבר משולב למסורת ולבעיות הספרותיות המחקריות.