ההיגיון בתפילה
שלום לרב
מדוע שהקב"ה למשל ירצה לרפא חולה דווקא אם מישהו מתפלל עליו אם לא היה מרפא אותו באופן אחר? אם לא היו מתפללים על החולה, האם זה "בסדר" מבחינת הקב"ה לא לרפא אותו? אם לאותו חולה אין קרובים שיתפללו עליו, האם מגיע לו פחות להתרפא ממישהו שכן יש לו קרובים?
חוץ מזה, מה הקשר בין כוונה לבין השפעת התפילה? למה אם אדם מתכוון יותר למילים שלו יש סיבה שזה ישפיע יותר מאשר אדם שבאותו רגע חשב על משהו אחר?
למיטב הבנתי השאלות רלוונטיות גם לשיטתך שתפילה לא משפיעה בימינו כי אתה טוען (אם אני זוכר נכון) שתפילה כן עבדה בזמן הנבואה.